מאגר סיפורי מורשת

שמי טרז, נולדתי במרוקו בשנת 1951 בתאריך .18.11.  אני הבת השלישית מבין עשרה אחים הגרים כיום באשקלון. עליתי לארץ בגיל ארבע עשרה.

במשפחתי היה נהוג שהאם תישאר בבית, תשמור ותחנך את הילדים והאב יצא לעבוד ולפרנס את המשפחה. ניתן לראות זאת בעבודתו של אבי -הוא נאלץ לעבוד מאוד קשה במכולת, כדי לפרנס את משפחתנו עד כדי מצב שלא יהיה חסר לנו דבר בבית. תמיד חיבבתי לבלות עם משפחתה והסתפקתי במה שנתנו לי.

אני נהגתי לשמוע הרבה רדיו ותקליטים. בילדותי היו לי צעצועים נהגתי לשחק בהם עם אחיי, החברים והשכנים שלי. כאשר הייתי ילדה קטנה, למדתי בבית הספר בצרפתית במרוקו. כשעליתי לארץ, עברתי לאשקלון ללמוד עברית בבית ספר.

לאחר חתונתי עברתי לשדרות, בשל עבודתו של בעלי, ולבסוף חזרתי לאשקלון מקום מגורי בימים אלו.  לא שירתי בצבא כיוון שהתחתנתי מיד לאחר מלחמת ששת הימים בהיותי בת שמונה עשרה.

לאחר חתונתי הלכתי בעקבות האידאולוגיה של משפחתי, והבנתי שעלי להיות כמו אמי.  לאחר שנה, נולד לי בני הראשון. לאורך חיי לא עבדתי אפילו פעם אחת בשל תפיסת משפחתי.

אירוע נחמד שקרה לי, כאשר אני ומשפחתי ערכנו מסיבת הפתעה לאמי.

במהלך מלחמות ישראל, חשתי פחד ודאגה לחיילים.

אני נוהגת לצאת לטיולים בחו"ל, למשל, יצאתי לטיול שורשים במרוקו וגם למספר חופשות בסלובניה וגרוזיה. כיום, אני נוהגת ללמוד בבית הספר בפרויקט "גמלאים" ולומדת בכל יום משהו חדש. לאחר בית הספר,  הנני נוהגת לבקר את אמי ולעתים הולכת לחדר כושר. אני אוהבת לצאת לבלות עם חברות ולבשל.

יש לי ארבעה ילדים ושלושה עשר נכדים אשר באים לבקרני מדי פעם.  אני נוהגת לערוך ארוחות בערבי החג ונהנית כאשר נכדי באים לבקרני.

הזוית האישית

למדנו לראות את העולם מזווית אחרת וכך למדנו עד כמה החיים חשובים ושחייב להשקיע בהם כדי לקבל את הטוב ביותר בנוסף הבנו עד כמה ערך המשפחה חשוב