מאגר סיפורי מורשת

היו היה פעם, בשנות ה- 50, הארץ הייתה עוד בתחילת דרכה… זכור לי ששיחקתי במשחקים שאנחנו המצאנו (לא קנינו). גדלנו בתקופת הצנע במעברה ברמת השרון.

בתקופה הזו היה צנע: כל משפחה קיבלה תלושי מזון ועם זה היינו הולכים לצרכניה לקבל מצרכי מזון. ההקצבה כללה שמן, סוכר, קמח, לחם וביצים. את שאר המצרכים שצרכנו גידלנו בגינות, זה כלל את כל הירקות שלנו. כמעט בכל בית היה לול תרנגולות ממנו היינו צורכים את הביצים. לא היו מחשבים טלפונים ועוד אמצעים משוכללים..

למדנו בבית ספר יסודי ממלכתי ג' במורשה. היינו מתחילים את הבוקר בשעה 7:30 ולומדים עד השעה 16:00 כל יום. המורים של פעם היו מורים מיושנים שבאו מהעלייה הראשונה ולימדו אותנו באותה שיטה שלמדו בארץ מוצאם. כמובן שבבית הספר היה חדר אוכל שבו היינו אוכלים כל יום ארוחת צהריים, עליה היינו משלמים 25 אגורות (של פעם). לא הייתה הקפדה אז על מי למד ומי לא למד. עם סיום בית הספר היסודי למדתי בבי ספר עמל בקרייה בתל אביב במגמת מכונאות רכב.

בשנת 1972 התגייסתי למשמר הגבול. אחרי שלושים שנת שירות יצאתי לגמלאות ממשטרת ישראל.

סבא אבי כשוטר

הזוית האישית

אבי עמרם השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדתו תהל. התכנית התקיימה בבית הספר אורנים ברמת השרון, התשע״ט.