מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ספינת "ביריה"
ביריה הייתה ספינת מעפילים, שהגיעה לחופי ארץ ישראל ביוני 1946. נקראה על שם היישוב ביריה, שעמד במוקד פרשת העלייה לביריה שסימלה בתודעת רבים ביישוב את המאבק לעלייה חופשית ולהתיישבות חופשית של יהודים בארץ ישראל.
מתוך: מנהל בית ספר ומפקח במערכת החינוך
ספינת אגוז
ספינת עולם שהוחכרה ע"י "המוסד לעלייה ב' " ובה 44 עולים ממרוקו ו -4 אנשי צוות אשר טבעה על כל נוסעיה בשנת 1961 ליד מיצרי גיברלטר. עד היום נערכת אזכרה ממלכתית לחללי ספינת איגוז מידי שנה.
מתוך: עלייה וקליטה של סבא אהרון בישראל
ספינת אגוז
ספינת אגוז הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה בשנת 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה.
מתוך: חייו של יצחק אסייג
ספינת אגוז
ספינת הדייג 'אגוז' נשכרה בשנת 1960 על ידי "המוסד". הספינה הייתה אחת ממספר ספינות שנהגו (באמצעות המחתרת היהודית במרוקו) לצאת מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר ומשם היו העולים ממשיכים בדרכם לישראל. על סיפונה של הספינה היו לרוב בין 40 ל-50 עולים. בכל הפלגה חויבו אנשי האונייה להחזיק איש מוסד ולהקפיד על הוראות בטיחות ברורות ומפורטות, ביניהן ניפוח סירות הצלה בכל הפלגה.
מתוך: העולה הצעירה ממרוקו שידעה עברית
ספינת אגוז
ספינת אגוז ששימשה לעלות יהודים ממרוקו לישראל, תוך יציאה ממרוקו בניגוד למדיניותה שאסרה על העלאת יהודים לארץ. הספינה פעלה בחשאי. בינואר 1961 טבעה ונספו 45 מנוסעיה. מאז הפסיקה הספינה לפעול.
מתוך: עליית משפחתה של סבתא עדה אליחי ממרוקו לארץ
ספינת אגוז
במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה בשנת 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה.
מתוך: סיפורן של המשפחות המפוארות עמר וסמנה.
ספינת אגוז
אגוז (במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה ב-10 בינואר 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה, מחציתם ילדים.
מתוך: "אבא" שהיה לי מורה ומחנך
ספינת אגוז
אגוז (במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה ב-10 בינואר 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של אסתר בספינת אגוז
ספינת אקסודוס
ספינת אקסודוס הייתה אוניית מעפילים, שיצאה מ דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,554 נוסעים ניצולי השואה, במטרה להגיע לארץ ישראל. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, וגורשו בכוח לצרפת, ומשם למחנות העקורים בגרמניה.
מתוך: ילדותה של פנינה ברכה בצל השואה
ספינת המעפילים "אורכידאה" - נרקיס
הספינה "אורכידיאה" שם הצופן שנקבע לה: הנרקיס, הפליגה מנמל ברינדיזי באיטליה ב-8 במאי 1948. נתיב ההפלגה היה מיצר מסינה, צפונה לכרתים, מערבית לקפריסין, חוף תל אביב. במהלך ההפלגה שונה שם האנייה ל"מדינת ישראל". השתתפו בהפלגה 243 מעפילים; רובם ככולם יוצאי רומניה, בני גילים וחברי תנועות שונות. הם נאספו במחנה שהוקם להם ליד גאאטה; חולקו לקבוצות וקיבלו תפקידי סדר, ניקיון וחלוקת מזון. התכנית הייתה להיפגש עם אניית המעפילים "לניצחון" ולקבל את מעפיליה. אולם עקב הסמיכות להכרזת המדינה, כבר לא היה צורך בכך. אם כי שתי הספינות נפגשו בדרך כדי להעביר רופא לספינה, במטרה ליילד תינוקת (נרקיסה).
מתוך: נולדתי בספינת המעפילים "אורכידאה – נרקיס"
ספינת העולים "גלילה"
ספינה שנרכשה כדי להביא עולים ארצה. בעברה שמשה אוניה בצי האמריקאי
מתוך: יד ביד עם המדינה
ספינת חיים ארלוזורוב
חיים ארלוזורוב הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב'. האונייה, שנקראה על שמו של המדינאי חיים ארלוזורוב, הובילה 1,398 מעפילים מנמלי שוודיה ואיטליה אל חוף ארץ ישראל בחורף 1947, במסע הימי הארוך ביותר של ספינת מעפילים עד אז.
מתוך: ילדותה של חגית בקיבוץ נאות מרדכי
ספינת טורפדו
ספינה קטנה יחסית ומהירה הנועדה לשאת טילי טורפדו לקרב ימי. ספינות אלו הופעלו קרוב ל-20 שנה בשנים 1969-1950
מתוך: הגאולה שליוותה אותי
ספינת מעפילים
היא לא ספינה שמעבירה פילים, ולא עשינו שום טעות במקלדת. אחרי מלחמת העולם השנייה, הבריטים ששלטו בארץ לא נתנו ליהודים להיכנס. יהודים לקחו ספינו ת קטנות ורעועות, הכניסו מספר גדול של אנשים, וכך ניסו להגיע לארץ. חלק מהם הצליחו, וחלק אחר נתפסו על ידי הבריטים בים, ונשלחו למחנות בקפריסין.
מתוך: דור ראשון לעצמאות ישראל
ספינת מעפילים דב הוז
מפקד ההפלגה באנייה "דב הוז" היה אליעזר קליין (טל) איש הפלי"ם, ולצדו הגדעוני גרשון עציון.
מתוך: החיים בארץ בצל השואה