מחנות עקורים
מחנות שהוקמו בסיום מלחמת העולם השנייה שבהם רוכזו הפליטים והניצולים היהודים.
מתוך:
משואה לתקומה בישראל
מחנות עקורים
מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה לאחר השואה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ-11 מיליון עקורים. היו אלה בעיקר רוסים, פולנים, צ'כים, צרפתים ובני אומות אחרות שלקחו הגרמנים הנאצים בשבי ושאותם הכריחו להגיע לגרמניה לשם ביצוע עבודות כפייה. בין עקורים אלה היו כרבע מיליון (כ-3%) יהודים ניצולי השואה. רובם הגיעו ממזרח אירופה במסגרת הבריחה. (ויקיפדיה)
מחנות עקורים
מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ-11 מיליון עקורים. היו אלה בעיקר רוסים, פולנים, צ'כים, צרפתים ובני אומות אחרות שלקחו הגרמנים הנאצים בשבי ושאותם הכריחו להגיע לגרמניה לשם ביצוע עבודות כפייה. בין עקורים אלה היו כרבע מיליון (כ-3%) יהודים ניצולי השואה. רובם הגיעו ממזרח אירופה במסגרת הבריחה.
מחנות עקורים
מחנות של ניצולי שואה שהוקמו אחרי מלחמת העולם השנייה וסיפקו לניצולים מזון, לבוש ותרופות.
מתוך:
חלוציות, ציונות והתנדבות
מחנות עקורים
מקום שריכזו את כל ניצולי השואה לאחר מלחמת העולם השנייה, לקראת עלייה לארץ
מתוך:
אלה חיי
מחנות עקורים
מחנות שהוקמו לפליטים ניצול שואה אחרי המלחמה בגרמניה אוסטריה ואיטליה.
מחנות עקורים
מחנות העקורים הוקמו לשורדי השואה 1945-1946
מחנות עקורים
שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. כך נקראים במחקר ההיסטורי ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שטרם מצאו מקום התיישבות קבע ונדדו באירופה או שוכנו במחנות העקורים.
ברחבי אירופה וצפון אפריקה נמצאו לאחר המלחמה מאות אלפי פליטים יהודים ניצולי השואה, שהצליחו לשרוד את החקיקה האנטישמית של הנאצים, מחנות ההשמדה והגטאות. חלקם הסתתרו במקומות מסתור ובבתי משפחות זרות, או ניצלו על ידי חסידי אומות העולם. בעלות הברית שיכנו את חסרי הבית היהודים במחנות פליטים (שכונו "מחנות העקורים") וניסו לדאוג לצרכיהם, אך שאלת גורלם לאחר חשיפת היקף השמדת העם היהודי בשואה הפכה לאחד הנושאים שעלו למרכז דעת הקהל בעולם, ושולבה בדיון על גורלה המדיני של ארץ ישראל שהתנהל באותו זמן.
מחנות עקורים בגרמניה
(1956-1945) היו מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, לאחר השואה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ-11 מיליון עקורים.
מחנות פליטים
מקומות שיהודים שנצלו ממלחמת העולם השנייה שוכנו במקומות איסוף שהיה מקום מגורים זמני עד שעלו לישראל.
מתוך:
עליה והגשמה
מחנות פליטים (בקפריסין)
נקראים גם מחנות מעצר, היו מחנות אשר הוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949 לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.
מתוך:
סיפור העלייה של סבתי
מחנות קליטה
מחנה שקולטים אנשים חדשים שעולים לישראל
מחנות ריכוז
מחנה ריכוז- הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה. על- פי ההערכות הנאצים יצרו 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.
מחנות ריכוז
מתקן כליאה רחב ידיים, שם שהו ועונו היהודים במלחמת העולם השניה.
מתוך:
ילדות בצל סיפורי השואה
מחנות ריכוז
שטחים סגורים שהגרמנים ציוו לסגור בהם את היהודים לצורך הפרדה מהאוכלוסייה הכללית
מתוך:
האחיות מבולגריה
מחנות ריכוז
מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפט (ויקיפדיה)
מתוך:
ספר תורה ששרד את השואה
מחנות ריכוז
מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.
מחניים
מחניים הוא משחק ילדים המשוחק עם כדור לרוב כדור ספוג או כדור יד, ומטרתו היא לפסול את חברי הקבוצה הנגדית.
מחניים
משחק תופסת עם כדור
מתוך:
סבתא שרה הספורטאית
מחניים - שכונה בירושלים
מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה. גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הבית הראשון נבנה על ידי הרב יצחק הזמי מדייני העידה התימנית בירושלים בשנת 1912 לערך. אך השכונה הוקמה על ידי התארגנות פרטית ב-1927 בראשות הרב חיים יצחק הלוי אחיו של הרב הראשי ליהודי תימן, יחיא יצחק הלוי, עבור האוכלוסייה התימנית. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ו (ניסן) בק. בשנות ה-30 היו דמי השכירות בשכונה מהנמוכים בירושלים