מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי חוה, נולדתי בשנת 1947 בסלובקיה בעיר קושיצה. בתקופת מלחמת העולם שנייה נלקח אבי, פהר קרול ז"ל, לעבודות כפייה באוקראינה. המחנה כלל גם יהודים פולנים. כשיצאה ההוראה מהגסטפו שעל היהודים הפולניים להתייצב להעברה למחנות השמדה מיהרו להעביר את ספרי התורה שהחביאו למשמרת היהודים הסלובקים. אבי קיבל לידיו ספר תורה קטן והחליט שמחובתו כיהודי להעביר את ספר התורה להוריו בסלובקיה.

כך קרה שאבי פגש חייל הונגרי שהתבקש לקחת עימו את הספר תמורת תשלום נכבד, לעיר הולדתו של אבי ולמסור אותו לסבי. למרבה הפלא אכן הגיע הספר הקטן בשלמותו לידיו של סבי ששמר עליו מכל משמר. אבל בינתיים, נשלחו סבי וסבתי למחנות ריכוז שמשם לא חזרו.

חוה בצעירותה

לאחר שנה במחנה במחנה שבויים ברוסיה, שוחרר אבי וחזר הביתה. הוא היה בטוח שלא יראה שוב את ספר התורה המיוחד אך יום אחד מגיעה אליו בתו של שרת בית הספר הנאולוגי בעיר, וסיפרה שמשפחתה החביאה ושמרה על הספר בתקופת המלחמה על מנת להחזירו לאבי אם ישוב לביתו. מאז ועד היום, ספר התורה הזה מלווה את משפחתי.

כשהוריי עלו לישראל הופקד ספר התורה בבית הכנסת "היכל אליעזר" בחיפה. עפר ואודי, שני בניי, נכדיו של פהר קרול ז"ל, עלו לתורה בקריאה בו. היום הספר הזה משמש להקפות שמחת תורה בלבד, וכל הנכדים והנינים של אבי מקפידים להגיע בערב זה לבית הכנסת ולקחת חלק בשמחה.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר רוממה, חיפה