תקופת הצנע
היה בארץ מחסור במזון על מנת לקבל מזון חילקו תולשים. "מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ". ויקיפדיה
מתוך:
כשרוצים בסוף מצליחים
תקופת הצנע
תקופה בה היה מחסור באוכל והאזרחים קיבלו תלושים איתם יכלו לקבל מעט ביצים, חלב או עוף.
מתוך:
צעדת ארבעת הימים
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.
מתוך:
מילד פשוט למורה משכיל
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי "תקופת הצנע". מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ.
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
תקופה שבה היה קשה לחיות, היה בה עוני רב והיה קשה להשיג אוכל. במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.
מתוך:
תם ולא נשלם
תקופת הצנע
ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בין השנים 1949–1959 מדינת ישראל הנהיגה את מדיניות הקיצוב, שבה נקבע הקצבת מזון יומית לנפש.
תקופת הצנע
תקופה קשה, חוסר במזון כול תושב היה מקבל כרטיסיה לחלוקת מוצרי מזון בסיסיים לדוגמה: לחם ביצים חלב סוכר עוף
תקופת הצנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים.
תקופת הצנע
עם קום המדינה, כשכל העולים החדשים הגיעו לארץ היה מחסור באוכל בחינוך ובעוד דברים הכרחיים לחיי היומיום. החליטו לתת תלושים חודשיים שרק מהם אפשר לקנות, גם אם היה מספיק כסף לא היה אפשר לקנות בלי התלושים. משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, ריהוט לכל אזרח ובאופן שהבטיח צרכי יסוד לכל.
מתוך:
לפני העלייה ארצה
תקופת הצנע
תקופה בראשית הקמת המדינה בה היה מחסור במזון והחלוקה נעשתה בהקצבה
תקופת הצנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה.
המדינה הצעירה, שעמדה לקראת סיום עימות הדמים הקשה עם שכנותיה, החליטה לפתוח את שערי העלייה שהיו חסומים בימי הבריטים ולקבל המוני עולים, בעיקר פליטי שואה ויהודים מארצות ערב והאסלאם. רוב העולים באו ללא רכוש, והיה צורך לקיימם, לדאוג להם למזון, לביגוד, לפרנסה ולמגורים ולו ברמה המינימלית.
תקופת הצנע
כינוי למדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בשנות ה-50 בתחום המזון . כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה לנפש, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
הפרידה העצובה מאבי היקר
תקופת הצנע
תקופת הצנע בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ.
תקופת הצנע
בשנים 1949-1959 הגבילו את קניית האוכל והמוצרים בישראל. הקניות היו נעשות בעזרת תלושים שכל משפחה קיבלה.
תקופת הצנע
כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
ענף מאילן משפחת אורבך
תקופת הצנע
תקופה שהיה מחסור גדול ואנשים קיבלו תלושי אוכל
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.
תקופת הצנע
מדיניות התקצוב שהונהגה בין השנים 1949-1959.
מתוך:
מפולין, דרך צרפת לישראל
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949-1959 בתחום המזון. כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
אין לנו ארץ אחרת