מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים, אני קרויה על שם סבתא שלי שעלתה לארץ מגרמניה בשנת 1934. נולדתי בשנת 1951 למשפחת ציגלמן, לאמי קוראים יהודית ולאבי מנחם ז"ל.

גדלתי בחיפה, למדתי בתיכון והמשכתי ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטה חיפה. רוב ילדותי אחרי הלימודים הייתי מבלה בים עם אבי שהייתה לו חסקה, והיה מציל בים. בחופשות הייתי מבלה עם בני הדודים בבית סבא וסבתא.

כשנולדתי הסתיימה המלחמה והייתה תקופת צנע בארץ. קיבלנו בגדים מאמריקה, כי הארץ הייתה צעירה וענייה, ולא היה כסף במדינה. גרנו ארבע נפשות בשני חדרים. היה מעט אוכל וניסנו לחסוך בכל. את בעלי, יוסי, פגשתי בטיול באזור ירושלים בגיל 15. שנינו היינו מדריכים בתנועת מחנות העולים, הוא מקיבוץ בית קשת ואני מנווה שאנן בחיפה. לימים הגעתי לגרעין שנועד לקיבוץ בית קשת. נולדו לנו שני בנים: נמרוד ואיתי, אשר גדלו בלינה משותפת בקיבוץ. בעלי יוסי קולונימוס נפטר בשנת 2011 .

בתמונה נראים יוסי ואני ביום חתונתנו. תיכננו להתחתן בשנת 1973 בקיבוץ בית קשת. כשהגיע יום החתונה, יוסי היה במילואים במלחמת יום כיפור ואני בביתי בחיפה. הגיע הרב לחתן אותנו – ולא היינו. מזכיר הקיבוץ לא ידע מה לעשות, חשב, והחליט לפצות את הרב הרצל בתרנגולת מהלול. שנה לאחר מכן הסתיימה המלחמה ובאוגוסט 1974 התחתנו, וזו התמונה המרגשת מאז.

יום חתונתנו

כיום אני נהנית מחמשת הנכדים שנולדו לי. אנחנו נפגשים בימי שישי לארוחות ערב, ימי הולדת ואזכרות. הטיול האחרון שלנו כמשפחה היה לפטרה בירדן.

חפץ יקר לליבי

החפץ שבחרתי להביא לכיתה הוא פנקס של אבי, מנחם. הפנקס נמצא ברשות משפחתי משנת 1936, הוא נשמר בארון בסלון ביתנו. הפנקס הוא קטן, עשוי מנחושת ובצורת מלבן. על הפנקס יש ריקוע של קבר רחל, כי לסבתי קראו רחל. הפנקס שימש אותי לכתיבת סודות אישיים.

הזוית האישית

סבתא מרים: המפגשים בתכנית הקשר הרב דורי היו עבורי מעניינים ומסקרנים. זו הייתה הזדמנות יחידה עבורי להיות לבד עם טל, בת אמצעית בין שתי אחיות. זו הייתה הזדמנות לספר סיפורים מילדותי בחיפה על פי השאלות שטל שאלה, ולספר על תקופת הצנע בילדותי. מצאנו קווי דמיון בשובבות של שתינו. בילדותי אני ברחתי והתחבאתי, וטל בילדותה ברחה והתחבאה לי. השיא במפגשים היה בפורים כאשר הסבים שלחו תמונה בתחפושת והילדים היו צריכים לזהות את הסבא/ סבתא. היה לי נחמד להכיר את בית הספר ולהיות במגרש הביתי של טל. זו מזכרת נהדרת עבורי.

טל הנכדה המתעדת: היה לי מעניין לשמוע סיפורים על הילדות של סבתא, לראות תמונות שלא הכרתי וללמוד על המשפחה שלנו. שמחתי להראות לסבתא את בית הספר שלי. סבתא, אני מאחלת לך שתהיי בריאה שתזכי לראות את השלום, ותמשיכי לטייל בארץ ובעולם.