חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקופת "הצנע"
בשנת 1949, שנה לאחר הכרזת המדינה, היה המצב הכלכלי בארץ קשה. לאחר מלחמת העצמאות החלו להגיע לארץ המוני עולים. צריך היה למצוא להם פתרונות של דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות וסעד, כמו לשאר האוכלוסייה. הכנסות המדינה לא הספיקו לכסות את ההוצאות הנדרשות. כדי להתמודד עם המצב הונהג משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, ריהוט לכל אזרח ובאופן שהבטיח צרכי יסוד לכל (1949). התכנית הכלכלית שהציע השר דב יוסף בשנת 1949 התבססה על הקצבת מזון המכיל כ-2,800 קלוריות לאדם ליום. חולקו פנקסי תלושים, ובאמצעותם היה אפשר לרכוש מנות מזון. בשנת 1952 בוטל בהדרגה משטר הצנע.
מתוך: זאת הייתה תקופת "הצנע"
תקופת דב יוסף
תקופת הצנע נקראה גם תקופת "דב יוסף" על שם השר שהנהיג את הקיצוב
מתוך: זיכרונות מירושלים
תקופת דב יוסף
שם שנתנו אזרחי ישראל לתקופת הצנע בה היה מחסור גדול במזון ולכן נקבעו מכסות צנועות של מזון לנפש וחולקו תלושי מזון. התקופה חלה בין 1949-1959 ונקראה כך כי דוב יוסף היה השר שאחראי על האספקה והקיצוב בתקופת הצנע ונקרא "שר הצנע".
מתוך: ילדים של החיים – זהבה גבאי
תקופת ה"צנע"
תקופה לאחר קום המדינה, בה המצב הכלכלי בארץ היה קשה והממשלה הנהיגה מדיניות של הקצבה, שלפיה היתה הגבלה חמורה על רכישה של מוצרים. ניתן היה לקנות מזון באופן חוקי רק בחנות קבועה וכנגד נקודות שהוקצבו לכל אדם בפנקס תלושים אישי.
מתוך: מהעיר התחתית לחולות הזהב
תקופת ה"צנע"
תכנית כלכלית של ממשלת ישראל מיד אחרי קום המדינה, שעיקרה הגבלת מצרכי מזון לכל משפחה באמצעות פנקסי תלושים אשר חולקו לפי מספר הנפשות במשפחה. המטרה – חיסכון בהוצאות המדינה לטובת קליטת גל העלייה הגדול לארץ.
מתוך: סיפורה של לאה לוין לבית רויטלמן ציונית בנשמתה
תקופת ההמתנה
ב-15 במאי 1967, בעיצומו של יום העצמאות תשכ"ז, צלחו כוחות יבשה מצריים את תעלת סואץ ונכנסו למרחבי סיני. בכך הכניס נשיא מצרים את ישראל למצב חירום, שכונה "תקופת ההמתנה", והסתיים ביציאתה של ישראל למלחמה. (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור שלי במלחמת ששת הימים – ברוך אדלר
תקופת ההמתנה
ב-15 במאי 1967, בעיצומו של יום העצמאות תשכ"ז, צלחו כוחות יבשה מצריים את תעלת סואץ ונכנסו למרחבי סיני. בכך הכניס נשיא מצרים את ישראל למצב חירום, שכונה "תקופת ההמתנה", והסתיים ביציאתה של ישראל למלחמה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא בתיה מספרת על מלחמת ששת הימים
תקופת ההמתנה
שלושת השבועות שקדמו למלחמת ששת הימים, תקופה שהייתה עם חרדה, מתח וחשש לפרוץ מלחמה.
מתוך: מסע בזמן – נעמי רייספלד
תקופת ההשכלה
אצל יהודי מזרח אירופה ב שנות ה – 70 של המאה ה18חלה פתיחות להרחבת ההשכלה מלימודי קודש בלבד גם ללימודי חול שהיו מקובלים כבר זמן במדינות בהם חיו. מה שבימינו נקרא לימודי ליבה סבתא רבה שלי כבר למדה בבי"ס לימודי חול ונבחנה בבחינת בגרות פולנית. סבא רבה שלי למד רק בישיבות חרדיות ורק בהיותו בוגר הפך לחילוני ועבר לתנועת ההשכלה ורכש השכלה אוניברסיטאית בארץ. משפחת המוצא שלו נשארה חרדית
מתוך: ארבעה דורות בישראל
תקופת היובש
תקופת היובש (באנגלית: Prohibition) הייתה תקופה בין השנים 1920 ועד 1933, בה נאסר בכל רחבי ארצות הברית על מכירה, ייצור, יבוא והעברה של משקאות חריפים מסיבות של בריאות ומוסר הציבור.
מתוך: סוד ההישרדות היהודית – חני קליין
תקופת המאורעות
כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על היהודים
מתוך: ילדותי בקריית עמל