מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק ואני השנה משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. נולדתי בארץ ישראל בירושלים, בשנת 1940. לאמי קראו פרחה ולאבי יוסף נעים, אני האח הבכור מבין עשרה אחים.

בילדותי היה אירוע מיוחד – האוכל היה מגיע בתלושים וקצבאות, זו הייתה תקופה של מאבק בישראל. המאכלים שהיו האהובים עליי הם אורז ובשר, ובשבתות חמין. חברי הילדות שלי היו: יוסי, בני, שמשון ואבי. אהבתי לשחק איתם כדורגל וזכור לי במיוחד ששיחקנו בשכונה.

בבית הספר אהבתי ללמוד אלקטרוניקה, ארצה לומר לדורות הבאים שילמדו ויצליחו כמוני. אני לא הייתי שובב במיוחד, גיליתי שאני שקט ורגוע. חגגתי בר מצווה בבית הכנסת, וימי הולדת וחגים בבית. החלום שלי היה לסיים את התיכון והצלחתי להגשים חלום זה, בצבא שירתי בחיל החימוש.

חלק ממסורת בבית הוריי היה לשמור שבת, התחתנתי עם שרה (לבית קוביליאק) בשנת 1979 והקמנו את משפחתנו. נולדו לנו שלושה ילדים: רויטל, יוסי וחדוה, וכיום יש לנו נכדים: אלון, גל, מיקה, איילה, נועם, הילה ואור.

בגדד

הוריי נולדו בבגדד. אבי סיפר לי שהוא אהב לשחות בנהר החידקל. אבי למד צורפות כשולייה של צורף. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1935לבד. אמי עלתה בשנת 1922 עם הוריה ואחיה. אבי הגיע לירושלים כי הייתה לו שם דודה ואמי הגיעה לשכונת הבוכרים. סבי קנה, עוד בבגדד, אדמה באזור עטרות ורצה לבנות שם בית. מכיוון שלא היו שם מים, הוא הצטרף לקבוצה שתכננה להקים ישוב חקלאי קרוב לירושלים בשם נווה יעקב. אני נולדתי בנווה יעקב.

תקופת המנדט

למדתי בבית ספר "דורש ציון". למדתי שם מכיתה א'-ח'. האחים שלי גם למדו שם. יצחק נבון, שהיה אחר כך נשיא המדינה החמישי, גם למד שם. הייתי הולך ברגל לבית הספר דרך רחוב חיי אדם, הדרך הייתה ארוכה אבל אהבתי אותה במיוחד את תעלות המים בצידי הכביש בחורף.

יום אחד, כשחזרתי מבית הספר היה עוצר. לא יכולתי לעבור את גדר התיל שהפרידה בין חלקי הרחוב שמותר או אסור לעבור בהם בזמן עוצר. חייל בריטי הרים והעביר אותי מעל הגדר, וכך הגעתי הביתה.

מלחמת השחרור

אני זוכר שהיינו במקלט ושמענו פיצוצים. הייתי בן שמונה, הרגשתי שמסוכן לצאת מחוץ למקלט. כל המשפחות מהשכונה היו אתנו במקלט. כשיצאנו החוצה, קיבלנו בהקצבה מים מבורות, לחם אחד לחמישה אנשים וסוכר – היה לנו פנקס שבו הייתה חלוקה עם נקודות.

סבא יצחק עם נכדיו

הזוית האישית

מיקה הנכדה המתעדת: היה לי כיף לשמוע את הסיפור חיים של סבא, אני מרגישה שהכרתי אותו יותר.