חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

רבי שלום שבזי זצ"ל
רבי שלוֹם שבזי (תימן, 1619 - תימן, 1720) המכונה גם אבא שׁלום שבזי, היה מגדולי חכמי ומשוררי תימן ואחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית לדורותיהם‏
מתוך: המסע מנג'ראן שבערב הסעודית לישראל
רבי שלמה אליעזר אלפנדרי
רבי שלמה אליעזר אלפנדרי (מכונה הסבא קדישא) היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספרדים בירושלים. נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. בצעירותו גילה שקדנות ובקיאות רבה, ואף הוצע לו לכהן כדיין בעיר. על אף שסרב לכך בתחילה, בהמשך נאות לכהן כאב"ד בעיר. בהמשך מונה לרבה של דמשק.
מתוך: ממוסול שבעירק לישראל
רבי שמעון בר יוחאי
(מכונה בקיצור רשב"י) היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא. הלכות רבות בשמו מובאות במשנה. כתיבת ספר הזוהר מיוחסת לרשב"י, אך לייחוס זה קמו מערערים. רשב"י הפך לסמל של תורת הסוד והקבלה, ולדמות מרכזית באירועי ל"ג בעומר, בהם נערכת מדי שנה הילולא על קברו במירון. (ויקיפדיה)
מתוך: אז והיום – סבא שמעון רביבו
רבי שניאור זלמן מליאדי
רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן[1] (במקור באידיש דעֶר אַלטעֶר רבי. מכונה גם הרב או בעל התניא והשולחן ערוך (י"ח באלול ה'תק"ה(15 בספטמבר 1745) - כ"ד בטבת ה'תקע"ג (27 בדצמבר 1812)), הוא מייסדה של שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. חיבר את ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב שולחן ערוך.
מתוך: מכפר פינס לשליחות
רבי שניאור זלמן מליאדי
האדמו"ר הזקן. מכונה גם הרב או בעל התניא והשולחן ערוך נולד בי"ח באלול ה'תק"ה ונפטר - כ"ד בטבת ה'תקע"ג, הוא מייסדה של שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. חיבר את ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב שולחן ערוך.
מתוך: חסיד ומקושר לרבי, הרב אהרן הלפרין
רביבים (קיבוץ)
קיבוץ רְבִיבִים ממוקם במועצה אזורית רמת הנגב, בין באר שבע למצפה רמון. בשנת 1938 הוקמה קבוצת 'רביבים' בראשון לציון, באתר בו היו קודם לכן אנשי גרעין השדה שהתיישב בשדה נחום. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורי סבתא רחל ניצן
רביבים (קיבוץ)
קיבוץ רְבִיבִים ממוקם במועצה אזורית רמת הנגב, בין באר שבע למצפה רמון. כשהוקם, היה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל ואמור היה להפוך ליישוב קבע, לכשהתנאים הסביבתיים יוכחו כמתאימים למגורים. להקמתו הייתה גם חשיבות אסטרטגית בתקופת המנדט הבריטי – הגברת הנוכחות היהודית בנגב, כאשר לאחר המרד הערבי מנעו חוקי המנדט מן היהודים רכישת קרקעות במרבית שטחי ארץ ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה לארץ של סבתא אנה לוני
רביזיוניסטים
תנועה פוליטית שהוקמה על ידי זאב ז'בוטינסקי. הרביזיוניסטים דרשו מן התנועה הציונית להצהיר באופן ברור שמטרת הציונות היא להקים מדינה יהודית משני עברי הירדן ולתבוע מממשלת בריטניה ליישם באופן מיידי את הצהרת בלפור.
מתוך: העליה של סבא משה סיני
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה) (ד'תש"כ 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11. "חרם דרבנו גרשום" הפך למושג מפורסם בדיני אישות. שתי התקנות הידועות ביותר המיוחסות לו אסרו על ריבוי נשים ועל גירוש אישה בעל כורחה, אף שההלכה במקורה אינה אוסרת שני דברים אלו. בנוסף מפורסמת גם תקנה שלו שנועדה לעגן את הזכות לפרטיות. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חיי – שרה שטלמן
רבעה
כלי קיבול בתימנית. היו משתמשים ברבעה לאחסון מזכרות או דברים קטנים (תמונה מעלה). בבית הורי בתימן כלים מעין אלו היו מונחים בחדר האירוח לקישוט המקום.
מתוך: כנפי נשרים
רבקה גוּבֶּר
רבקה גוּבֶּר (1902 10 בספטמבר 1981) הייתה פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית, שכונתה בשם "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה במלחמת השחרור. כלת פרס ישראל תשל"ו (1976) על מפעל חייה בקליטת עלייה. בשנת 1955 החלה הסוכנות היהודית בביצוע תוכנית התיישבות רבתי בחבל לכיש. רבקה ובעלה העמידו עצמם לרשות המפעל. הם עברו ללכיש והיו ממייסדי מושבי העולים בחבל.
מתוך: "אם הבנים" האשה הנפלאה שנתנה לי המון חום ואהבה.
רבקה גובר
רבקה גוּבֶּר (1902 – 10 בספטמבר 1981) הייתה פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית, שכונתה בשם "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה במלחמת השחרור. כלת פרס ישראל תשל"ו (1976) על מפעל חייה בקליטת עלייה. ויקיפדיה
מתוך: ציוני דרך של יעל כהנא
רבקה גובר
רבקה גוּבֶּר הייתה פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית, שכונתה בשם "אם הבנים". היא לימדה במעברת קסטינה ועודדה ילדים לעברת את שמם. היא שכלה את שני בניה במלחמת העצמאות. על שמם קיים ביה"ס יסודי בקריית מלאכי שנקרא בית ספר האחים וגם המושב, 'כפר אחים'.
מתוך: זכרונות של ילד מעברה
רבקה גובר
רבקה גוּבֶּר (1902 – 10 בספטמבר 1981) הייתה פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית, שכונתה בשם "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה במלחמת השחרור. כלת פרס ישראל תשל"ו (1976) על מפעל חייה בקליטת עלייה.
מתוך: עזרתה של "אם הבנים " בשנות ה- 50