חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עדלאידע
עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה שמחה הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה.
מתוך: מקזבלנקה שבמרוקו לעיר חיפה
עדלאידע
עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים. זו מסורת מראשית ימיה של תל אביב, ב-1912. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה. השם "עדלאידע" לתהלוכה זו ניתן בשנת 1932 ע"י הסופר י"ד ברקוביץ ,שהכוונה בה היא הגעה לשכרות עד לטשטוש מוחלט, לאי-ידיעה על-פי תרגום הדברים בתלמוד הבבלי (בארמית) מסכת מגילה, דף ז' עמוד ב': חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע (להבחין) בין ארור המן לברוך מרדכי.
מתוך: הדלתות היו פתוחות
עדלאידע
בתחילה נקראה התהלוכה בשם "קרנבל". בשנת 1932הוכרז על תחרות למתן שם קבוע לתהלוכה. תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או שושן פורים. עריכת העדלאידע היא מסורת שהחלה בראשית ימיה של תל אביב ב - 1912 ,הייתה אירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה. מתוך כ-300 הצעות שהוגשו, נבחרה הצעתו של הסופר י"ד ברקוביץ להעניק לתהלוכה את השם "עדלאידע", שהכוונה בה היא הגעה לשכרות עד לטשטוש מוחלט, לאי-ידיעה. זאת, על פי דברי רבה בתלמוד הבבלי " מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי " ותרגום הדברים: חייב אדם לשתות לשכרה בפורים עד שלא ידע (להבחין) בין המן הארור למרדכי המבורך
מתוך: מתנועת הנוער להגשמה בגליל
עדלאידע
עדלאידע היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים. זוהי מסורת, שראשיתה בראשית ימיה של תל אביב, ב-1912. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב, וחודשה בימי המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור עלייתה של מרים בוים רוסק
עדלאיידע
היא תהלוכה הנערכת בחג פורים.
מתוך: רפת קוטין
עדלידע
דלאידע (עדלידע) היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים. עריכת העדלאידע היא מסורת שראשיתה בראשית ימיה של תל אביב, ב-1912. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: נזכרת בימים הטובים
עדליידע
עד שנפל הפור הצלת היהודים אף אחד לא יידע שיום זה יהפוך לשימחה והצלה גדולה לפיכך מקיימים סעודה לזכר המשתה נותנים מתנות לאביונים מישלוח מנות אך בעיקר מתחפשים. מצווה גדולה מאוד להיות בשמחה.
מתוך: תחנות חיי סבתא עדנה בדרך
עדן
עַדֶּן (ערבית: ???) היא עיר נמל בתימן, ובירתה לשעבר של דרום תימן. העיר עדן כוללת בתוכה מספר קטן של עיירות קטנות: עיר הנמל, החלק התעשייתי (שנקרא "עדן הקטנה", וכולל בתוכו בית זיקוק), ומדינת א-שעב (המרכז של עדן), ושני פרברים: ח'ורמכסר ושייח' עות'מאן, השוכן בעיר הישנה, ליד נמל התעופה הבינלאומי שממוקם ביניהם.העיר עדן הייתה עיר הבירה של הרפובליקה העממית של דרום תימן, עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, כאשר העיר הוכרזה כעל מרכז סחר חופשי. על שמה נקרא מפרץ עדן.
מתוך: מתימן לישראל – שודדים בדרך
עדן
עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן. העיר נקראת על שמה מפרץ עדן. בשל מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה היה יעד נכסף למעצמות..
מתוך: העלייה מתימן של סבתא לאה
עדן
נמל עדן - גלויה מראשית המאה ה-20 עַדֶּן (ערבית: عدن) היא עיר נמל בתימן, לימים בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה. ויקיפדיה
מתוך: ממחוז "בעדן" שבתימן לארץ ישראל
עדן
עַדַן (בערבית: عدن) היא עיר נמל בתימן, לימים בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה. (ויקיפדיה)
מתוך: אבא אהרון – מתימן לירושלים
עדן
עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה.
מתוך: העלייה של סבתא רבתא מרים מתימן
עדן
ערבית: عدن) היא עיר נמל בתימן, ובירתה לשעבר של דרום תימן. העיר עדן כוללת בתוכה מספר קטן של עיירות קטנות: עיר הנמל, החלק התעשייתי (שנקרא "עדן הקטנה", וכולל בתוכו בית זיקוק), ומדינת א-שעב (המרכז של עדן), ושני פרברים: ח'ורמכסר ושייח' עות'מאן, השוכן בעיר הישנה, ליד נמל התעופה הבינלאומי שממוקם ביניהם.
מתוך: הגדה יקרה של סבתא
עדת התרגום
יוצאי "עדת התרגום" הכורדים שמקורם בעיר נע'דה, בגבול שבין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן. לאחר עליית הקהילות הכורדיות היהודיות מאורמיה ונע'דה לישראל, השתכנו חלקם בשכונת הבוכרים ובשכונת בית ישראל החדשה, והקימו יחד את בית הכנסת "יבנה" ברחוב פולנסקי שבשכונת בית ישראל. בשנת 1966 בעקבות סכסוך שהתגלע בין המתפללים, פרשו יוצאי נע'דה והקימו בסמוך, ברחוב שמואל הנביא 55, את בית הכנסת שמואל הנביא לעדת התרגום. הקרקע נרכשה עוד בתחילת המאה ה-19, והבנייה בוצעה בידי בני העדה בעצמם.
מתוך: אימא מיכל שמואלי – אישה לביאה