מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מקזבלנקה שבמרוקו לעיר חיפה

משך ההפלגה היו תנאים קשים מאוד, הם ישנו על מיטות קומתיים, בצפיפות,

רינה נולדה בקזבלנקה שבמרוקו בנובמבר בשנת 1951 להורים שולה ומרדכי ז"ל. במרוקו אביה של רינה היה קצב ואמה עקרת בית. אביה של רינה הסתדר בעסק. רינה התגוררה במשך ימים שלמים בביתה. כשרינה הייתה בת שנה נולדה אחותה אסתר, אסתר הייתה תינוקת קשה ולכן אימה שולה העבירה את רינה להתגורר אצל סבתה שהייתה שכנה של אימה. סבתה עזרה לאימה שולה לטפל ברינה. כשרינה הייתה בת שנתיים וחצי נולדה אחותה מרים, מרים הייתה תינוקת רגועה ולכן ההורים החליטו שהם רוצים לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1954, כשרינה הייתה בת שלוש עלו הוריה, היא ואחיותיה- אסתר ומרים לארץ ישראל. העלייה לארץ הייתה בתנאים קשים, רינה ומשפחתה עלו באוניה המובילה סחורה מאחר והיציאה ממרוקו הייתה בלילה וללא אישור עלייה, לכן יצאו דרך בריחה. במשך ההפלגה היו תנאים קשים מאוד, הם ישנו על מיטות קומתיים, בצפיפות, היה קר כל כך. רינה אסתר, מרים ואימם שולה ישנו במיטה אחת קטנה, המזרון היה דק והיה מעט שמיכות, אך רינה ומשפחתה שרדו. לאחר שבוע של תנאים קשים הגיעו לצרפת ושם שהו כחמישה חודשים במחנה, להמתנה לעלייה לארץ. בסופו של דבר עלו רינה ומשפחתה לארץ ישראל באונית נוסעים ששמה היה ירושלים, וכך הגיעו לארץ. בארץ קיבלו אותם אנשי הסוכנות היהודית, שם העבירו אותם לכפר אוריה שליד ירושלים. אביה של רינה לא הסתדר בכפר אוריה ומכיוון שהיו לו האמצעים כיוון שחסך כסף בעבודתו כקצב הוא היה יכול לקנות בית בעיר חיפה ושם גרו שנים. לרינה נוספו עוד אחים ואחיות.

בשנים שגרה רינה בחיפה היא למדה בבית ספר יסודי ממלכתי דתי נחליאל. נחליאל הוא בית ספר המכיל רק בנות. המורות התחברו לרינה, רינה הייתה תלמידה חרוצה ומקובלת כלפי הבנות בכיתה והמורות.כבר בגיל שלוש החלה רינה ללמוד עברית ולכן לא היה לה בעיות עם בנות הכיתה. בתיכון למדה בבית ספר דתי בית יעקב בחיפה. לאחר ארבע שנים של למידה בתיכון רינה יצאה לעבוד בחופש בבית חרושת לאריזה. ושם הכירה את החבר עמרם (עמי) ולכן לא שירתה בצה"ל, גם כי הייתה דתייה וגם לאחר ההיכרות עם עמרם של שבעה חודשים, התחתנה רינה בשנת 1972. החתונה נערכה באולמי "בת גל" בחיפה. בחתונה היו כ-750 אורחים, היה שמח. לאחר החתונה נסעו רינה ובעלה עמרם לדירתם שבמגדל העמק. כעבור שנה נולדה לרינה בת שנקבע לה השם אסנת. לאחר שלוש שנים לרינה נולד בן נוסף ששמו אלי. רינה לא יכלה לצאת לעבוד משום שהיו לה, שני ילדים וגם הריונות קשים. לאחר שלוש הפלות נולדה בת בשם שולי שנולדה בניתוח קיסרי וכך גידלה רינה את ילדיה עד שנולד הבן הרביעי ערן. כשערן נולד אסנת הייתה בת תשע, אלי בן שש, שולי בת שלוש וערן בן שנה. אסנת ואלי למדו בבית ספר חילוני ששמו גיורא יוספטל. לעומתם שולי הייתה בגן ששמו היה גן אלה. ערן היה התגורר עם אמו רינה משום שהיה תינוק בן שנה. למרות שהילדים היו בבית ספר חילוני הם שמרו מסורת בשבתות ובחגים. המשפחה נהגה לערוך שולחן בשבתות בחגים ולשבת סביב השולחן, לאכול ארוחת שבת ביום שישי- קידוש, מגוון סלטים, דגים מרוקאים, חמין, מתוקים ושירי שבת. ובחגים היו מנהגים שמאפיינים את העדה המרוקאית כמו הקוסקוס, הפשטידות, העוגיות המרוקאיות, והמופלתה שעושים בסיום חג הפסח שנקרא מימונה.רינה חגגה את החגים כמו שאנו מקיימים כיום.

בפורים רינה קנתה תחפושות לילדיה וצילמה אותם לבושים בתחפושת ונסעו לצעדת פורים בחיפה שנקראה: עדלאידע. ילדיה של רינה שמחו בתהלוכה וקיבלו מסבם ומסבתם דמי פורים. בסעודת פורים אפתה רינה לילדיה אזני המן, עוגיות וממתקים שחילקו הילדים לדודים, לשכנים, ולחברים. לאחר פורים מיד התחילו ניקיונות לחג הפסח ועשו קניות לחג המיוחד. הכי מאפיין את החג אלו המצות, שגם לכלכו את הבית. בדרך כלל עשו את החג אצל הסבתות, או סבתא שולה או סבתא מסעודה. בליל הסדר היה שולחן ערוך וארוך שישבו סביבו כל המשפחה, דודים ודודות, סבא וסבתא. השולחן היה ערוך מכל טוב וסבא מרדכי ז"ל קרא את אגדת פסח וגם הילדים הצטרפו לקריאת האגדה והשירים וכמובן מציאת האפיקומן והפרס היה כספי, היה נחמד וכיף.

מילון

עדלאידע
עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה שמחה הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה.

ציטוטים

”המשפחה נהגה לערוך שולחן בשבתות בחגים“

הקשר הרב דורי