מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיים ויצמן
חיים עזריאל וַיצמן 27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952. היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג זרם הציונות הסינתטית ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית.
מתוך: ייסורי העלייה של סבתא לאה
חיים ויצמן
נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
מתוך: החיים בגבעה
חיים ויצמן בדרום אפריקה
חיים וייצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, ואשתו וורה, ביקרו בדרום אפריקה בשנת 1932 לשם איסוף תרומות למען בניית המדינה היהודית.
מתוך: סבא רבא רבא צבי מנשביץ וחיים ויצמן
חיים ולדר
סופר ויועץ חינוכי שחיבר ספרים רבים הנוגעים להתמודדות עם רגשות והתנהגויות רבות
מתוך: ספרים כחלק מהחיים
חיים חפר
חיים חפֶר היה משורר, פזמונאי ומחזאי ישראלי. תסריטאי, בעל טור ופובליציסט ישראלי. חתן פרס סוקולוב לעיתונות (1969) ופרס ישראל לזמר עברי
מתוך: ילדות בתל אביב של שנות הארבעים
חיים יבין
חיים יבין (נולד ב־10 בספטמבר 1932) הוא עיתונאי, במאי טלוויזיה, מפיק טלוויזיה, עורך, קריין טלוויזיה ורדיו מוביל בישראל וחתן פרס ישראל לתקשורת, שכיהן בעבר כמנהל הטלוויזיה הישראלית. ויקיפדיה
מתוך: סבא חיים יבין בגדודי הנוער
חיים לבנון
חיים לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.שנת 1950 נבחר לכהן כחבר מועצת עיריית תל אביב וכסגן ראש העיר מטעם סיעת הציונים הכלליים, ולאחר שבשנת 1953 מונה ראש העירייה ישראל רוקח לשר הפנים, מונה סגנו - לבנון - לכהן כראש עיריית תל אביב. לבנון יזם והקים את אוניברסיטת תל אביב, והרחוב שבו היא שוכנת נקרא על שמו. הוא נפטר בשנת 1986 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור שבתל אביב.
מתוך: סודה של משפחת עלי רז
חיים מוניציפליים בישובים
קשור בשלטון מקומי, שייך להנהגת עיר או מועצה מקומית. רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות, כבאות ועוד.
מתוך: גיטרת החלומות
חיים משה פרס
( הסבא רבא שלי) תר"ז 1856 - תש"ט, היה הבולט בקבוצת המייסדים של המושבה עקרון. שליח בני המושבה ליהדות מזרח אירופה בתקופת מרד השמיטה. פרס נולד בכפר נובופבלובקה באימפריה הרוסית, בנם של יואל דב ועלקא .הוא עבד בבית חרושת לאריגה ונחשב למשכיל בין בני הכפר. יחיאל ברי"ל הגיע לנובופבלובקה, כדי לגייס איכרים לייסוד מושבה עברית בארץ ישראל- ברי"ל בחר מתוכם עשרה גברים חזקים בעלי ידיים מיובלות, אך לאחר מכן העשרה ביקשו להשלים את מספרם לאחד עשר, כדי שיהיה להם מניין גם אם אחד מהם חולה ותבעו במפורש את צירופו של חיים משה פרס, כדי שיהיה מי שיכתוב עבורם מכתבים ויקרא את התשובות. האיכרים יצאו לארץ ישראל ללא משפחותיהם, כשלפי ההסכם היה עליהם לעבוד שנה במקווה ישראל ורק לאחר מכן לקבל נחלות ולהביא את המשפחות. בבואם ארצה גילו שעדיין לא נרכשו אדמות חקלאיות עבורם, לכן ביקשו מנציג הברון רוטשילד, הפקיד הירש, לאפשר להם לצאת לחיפוש אחר קרקעות מתאימות. הירש נענה ויצאו לדרך שלושה חלוצים, חיים משה פרס, משה ליב ברנשטיין ואליעזר ארקין יחד עם שני מלווים מטעם הפקיד. השליחים בחנו אדמות באזור ראשון לציון ופסלו אותן. הם הגיעו לאזור הכפר הערבי עאקיר, שם ראו אדמה שחורה המתאימה לגידול חיטין ובאמצעות הלוואה של הברון רוטשילד רכשו אלפיים וחמש מאות דונמים. הם התחילו לחרוש אותה ב-ז' בחשוון ה'תרמ"ד, 7 בנובמבר 1883, אירוע הנחשב לייסוד המושבה, וקראו לה "עקרון". פרס היה גם קצב היישוב ונהג למכור בהקפה למי שלא היה לו כסף לקנות בשר לשבת. לעיתים שולמו חובות אלה על ידי פקידי הברון רוטשילד. לאחר שעברו למושבה הביא פרס את בני משפחתו ארצה, כולל משפחה מורחבת. סבא רבא שלי חיים משה פרס מייסד השושלת בארץ ישראל. ממקימי מזכרת בתיה כאן בתמונה בגיל 104.
מתוך: אהבתי הגדולה לספרים
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873[1] – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי". (ויקיפדיה)
מתוך: איך סבא אהרון ברכיהו ברח מהכלא התורכי?
חיים פוזננסקי
חיים פוזננסקי ("פוזה") (20 במאי 1927 בתל אביב - 23 באפריל 1948 בנבי סמואל) היה מן הבולטים בלוחמי הפלמ"ח ומפקדי חטיבת הראל במלחמת העצמאות. אף על פי שהגיע רק לתפקיד מפקד פלוגה בטרם נהרג, הוא זכור כמפקד שהשפיע על ערכי הלחימה של מפקדי צה"ל עתידיים וכמופת של דבקות במשימה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא ורדה נזכרת במנדט הבריטי
חיים פוזננסקי
חיים פוזננסקי ("פוזה") (20 במאי 1927 בתל אביב - 23 באפריל 1948 בנבי סמואל) היה מן הבולטים בלוחמי הפלמ"ח ומפקדי חטיבת הראל במלחמת העצמאות. אף על פי שהגיע רק לתפקיד מפקד פלוגה בטרם נהרג, הוא זכור כמפקד שהשפיע על ערכי הלחימה של מפקדי צה"ל עתידיים וכמופת של דבקות במשימה. (ויקיפדיה)
מתוך: הגעגועים בליל הסדר
חיים ציפורי
חיים ציפורי היה מייסד החברה למתנ"סים, מנהיג חברתי וחינוכי, היה מפקד פלוגת הצנחנים בתקופת מלחמת ששת הימים, בוגר יחידת 101.
מתוך: צביקה רוזנברג – מסדר השלל
חיים־עזריאל ויצמן
ויצמן היה מנהיג זרם הציונות הסינתטית. ב־1917 נבחר לנשיא הפדרציה הציונית באנגליה, והיה גורם בעל השפעה בדיונים אשר הביאו להצהרת בלפור בסוף אותה שנה. ב־1920 נבחר לנשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית. לצד פעילותו המדינית והציונית היה ויצמן ביוכימאי. ב-1916, בעת ששימש כמרצה בכיר באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, השתמש ויצמן בחיידק (שמכונה לעיתים "אורגניזם ויצמן" על שמו) כגורם ביוכימי בתהליך שבו ייצר אצטון, אתנול ובוטנול מעמילן. על בסיס השיטה שהמציא, הוקמה תעשיית חירום צבאית. ב-1936, לצד עבודתו במפעל הציוני, התמסר ויצמן לעבודה מדעית ב"מכון זיו" ברחובות שאותו ייסד ב-1934 ואשר נקרא מ-1949 "מכון ויצמן למדע", על שמו. ב1948 נבחר לנשיאה הראשון של מדינת ישראל.
מתוך: אחינעם וסבא ברוך במחוזות ילדות ברחובות