מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר שמש, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מספרת על ילדותי.

כשהייתי בת שנה, עברנו משכונת נחלת אחים לשכונת הפחים. גרנו שלוש משפחות בבית שמחולק לשלושה חדרים, כל משפחה גרה בחדר וחלקנו כולם חצר קטנה משותפת עם שירותים משותפים של 'בול פגיעה' ושני בורות מים.

בכניסה לבית היה לנו לול של תרנגולות וברווז. היינו שמונה נפשות בחדר אחד ששימש לארוחות, לאירוח, להכנת שיעורים ולשינה. היינו משחקים כל הילדים ברחוב שהיה כולו עפר במחבואים, תחרות ריצה, קלאס, קפיצה בחבל, קפיצה לגובה, שבעה מקלות.

אבא שלי אהב לארח והיו חברים ומשפחה שתמיד היו באים אלינו, אנחנו היינו ישנים על הרצפה.

כל בוקר אימא הייתה נותנת לנו כפית של שמן דגים עם פלח של תפוז, זו הייתה ההוראה של משרד הבריאות. כל בוקר הגיע חלבן שחילק חלב לפי הכמות שרוצים ואימא היתה מרתיחה אותו לפני ששתינו אותו.

הייתה עגלה עם קרח שעברה ברחוב, היינו קונים קרח ושמים אותו בארון ששומר על קור, כמו מקרר. עם המים שנמסו היינו שוטפים כלים. לא היה חשמל, לא היו מים בברזים. מים לשתייה היינו קונים מהשכן שהיה היחיד בכל השכונה שהיה לו ברז.

בילדותי גרתי באזור השוק, בשכונת הפחים בבית שהפך לימים למסעדת "אימא". שמחתי להגיע עם התלמידים לקראת סוף השנה במסגרת לטיול בשוק מחנה יהודה לחדר בבית שבו גרתי, לשבת לאכול במטעמים שהמסעדה פינקה אותנו ולספר את סיפור הילדות שלי והתנאים שגרנו בהם. הילדים היו בהקשבה מלאה, התעניינו ושאלו שאלות.

אסתר בילדותה

הזוית האישית

אמרי: היה לי מעניין לשמוע את הסיפורים, בעיקר היה מפתיע לשמוע.

נועם: צריך דמיון מפותח כדי לדמיין את החיים שהיו לאסתר, למדתי מזה שצריך להסתפק במועט.

אסתר: הסיפור שלי העלה בי הרבה נשכחות וכל פעם זה העלה לי עוד עוד ועוד זכרונות.

אסתר תרמה סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים: 

ילדותה של אסתר שמש בירושלים

חנוכיה מבית בת יענה

ילדותי בעיר העתיקה

ילדותה של אסתר שמש

אסתר שמש מספרת על אימא שלה