ילדותה של אסתר שמש בירושלים
אנו, סילבן גילמן ואורי אמיר סגל משתתפים השנה בבית ספרנו בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם אסתר שמש. אסתר נולדה בבירת ישראל ירושלים בשנת 1946, שנתיים לפני קום המדינה. שוחחנו עם אסתא וביקשנו לשמוע ממנה את זיכרונות ימי ילדותה בירושלים.
הקשר שלנו עם אסתר
אסתר שמש מספרת
נולדתי בירושלים, בבית שלימים הפך למסעדה מפורסמת מאוד בירושלים – מסעדת "אימא" שנמצאת ברחוב אגריפס בירושלים. בתוך הבית היו ארבעה חדרים ואנחנו התגוררנו באחד החדרים. היינו שבעה אחים ושני הורים שמתגוררים בתוך חדר אחד.
סבא שלי היה נגר ואבא שלי עבד יחד איתו. אבא שלי בנה את המשחקים שמופיעים בתמונות. בחצר שלנו היו שתי בארות מים שמהם שתינו מים.
מקררים כמובן לא היו בתקופת ילדותי. החלבן היה מגיע כל בוקר לחלק את החלב בשכונה. הינו שמים את החלב בארון עם בלוק קרח – שהיה בעצם תחליף למקרר. מתחת לארון קירור היתה מגירה שלתוכה היו נוזלים המים, מי הקרח שנמס לאט לאט.
היה אוטו שחילק נפט, גם הוא היה מגיע לשכונה ומצלצל ברחוב בפעמון, כך כולם ידעו שהוא היגיע. כולם היו עומדים ליד האוטו שלו ומחכים בתור לקנות נפט, אותו קיבלנו בג'ריקנים הריקים שהבאנו. הנפט שימש לחימום הבית והדלקנו אש, כדי לבשל על הפרימוס.
תמונת ילדות – בחצר ביתי
פעם בשבועיים-שלושה הייתה באה דודה לאימא שלי והן היו מכינות יחד קוסקוס, איטריות, מקרוני. את כל סוגי הפסטות היו מכינות לבד. הן היו פורסות סדין ומניחות את הפסטות שהכינו בשמש כדי שיתיבשו, כך הכינו פסטות כדי שיהיה מזון לתקופת החורף.
סבתא שלי היתה עיוורת ולכן לא יכלה לבשל, בתורנות עם האחים שלי, היינו הולכים לבשל לה. הייתי מספרת לה סיפור והיא הייתה מוציאה שטר כסף בלי לראות כמה השטר, היא הייתה נותנת לנו את השטרות. אימא שלי הייתה מכריחה אותנו להחזיר לה את הכסף ויום למחרת היא כבר הייתה יודעת שהחזרנו לה את הכסף בלי לראות.
הייתה לנו ילדות שמחה עם חברים וחברות וכמו כל הילדים שיחקנו במשחקי הילדות היו ברחוב. היינו ממציאים משחקים ומשחקים שעות ברחוב. הבנים היו קופצים למרחק עם מוט, קפיצה בחבל ועוד.
הזוית האישית
אורי מאיר: נהנתי מהקשר עם אסתר שמש וסיפוריה על ילדותה בירושלים. מהסיפור והחוויות למדנו על החיים שהיו פעם ועל מדינת ישראל. למדנו על האהבה שיש לדור הותיק למדינה שלנו.
סילבן: אסתר אישה מיוחדת מאוד ושמחנו שהיא הצליחה, בתקופה זו של מגיפת הקורונה, להגיע בכל פעם למפגשים איתנו ותמיד בחיוך ושמחה.
אסתר תרמה סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים:
מילון
אלמבוליקמשחק שבו מחדדים חתיכת עץ משני הכיוונים, ועם מקל ארוך נותנים לו מכה ורצים מסביב עד שהמקל נופל.