מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אסתר שמש מספרת על אימא שלה

מאלבום תמונות הילדות שלי
אסתר שמש
בית הורי - ולידתי המיוחדת

אימא שלי

אמי נולדה וגדלה בצפת והייתה מאוד גאה בעיר. בילדותה סיפרה שהיא וחברותיה ניקו את בית הכנסת של הארי הקדוש . אמא הייתה אישה מאוד עצמאית וחזקה. מגיל תשע יצאה לעבוד. הוריה הוציאו אותה מבית הספר כי לא היה להם כסף לקנות נעלים. היא הגיעה לירושלים בעקבות אחיה וכאן נאלצה לפרנס את עצמה בעבודות ניקיון בשערי צדק ובבתים ברחביה וכשהכירה את אבא ורצו להתחתן אחיה שהיה דתי לא הסכים שהם יתחתנו, כי אבי שירת בצבא הבריטי, ולפי ההלכה הבעל חייב לחיות עם אשתו במשך שנה.

לאחר הנישואים אמא דאגה לכל בבית הייתה תקופה קשה של לפני קום המדינה כשהבריטים היו בארץ נולדנו שבעה ילדים בהפרשים קטנים. ואימא הלכה בין עוצר אחד לשני להשיג אוכל או ללדת. ביתנו היה במקום בו שוכנת מסעדת אמא כיום. גרנו בחדר אחד. אבא היה מאושפז בבית חולים לאחר פציעה קשה שבעקבותיה נותר נכה אמא תפסה פיקוד וניהלה את הבית ביד רמה וזה כלל אספות הורים. קופת חולים. לבוש שאיבת מים מהבאר. כביסה ביד יום בשבוע קנתה נפט מעגלון עם עגלה שהגיעה עד הבית כנ"ל עגלת קרח שקנתה בלוק בהתאם לגודל המקרר. החלבן הגיע עם כדים של חלב ומדד כמות בליטרים. בפסח סיידה את החדר סתמה חורים שנוצרו בקירות מלאה בסמרטוטים ובטיח בנוסף לכל מה שאמא עברה היא דאגה להוריה ולאחיה ששלושה מהם נפטרו בגיל צעיר ממחלות והשאירו כל אחד חמישה ילדים. מעבר לכל, הבית שלנו היה בית שמח, לא הרגשנו בעוני כי אבא בתור נכה צה"ל קיבל מונית והייתה לו פרנסה. קיבלנו דירה בשכירות זה היה שדרוג לעבור מדירת חדר לשלושה חדרים.

ילדותי

נולדתי בירושלים, שנתיים לפני קום המדינה בבית חולים ביקור חולים. נולדתי פג, במשקל קילו וחצי הייתי אטרקציה. שמו אותי באינקובטור, אנשים היו מגיעים להסתכל על הפלא ולראות את ההתפתחות. אמי לא אהבה את זה לקחה החלטה לגדל אותי בעצמה. הרופאים החתימו אותה על טופס שהיא לוקחת אותי על אחריותה, אמי שהייתה אישה אמיצה. היא יצרה לי בבית מיטה מעץ בגודל חצי מטר, סידרה בתוך בקבוקים קטנים של מים חמים, לא היו בגדים לגודלי הקטן אז עטפו אותי בצמר גפן ובבד.

סיפור שנפוץ עלי, שכשבכיתי שמעו אותי בכל השכונה. יש משפט בערבית שאימא אמרה עלי בצחוק שגודלי כגודל עכבר ושומעים אותי בכל השכונה. עברו כמה חודשים, אמי לקחה אותי לטיפת חלב, כדי לראות את התפתחותי הכל היה נורמלי. לימים כשבגרתי אמא תמיד השוויצה והתגאתה תראו מה יצא ממשל של קילו וחצי.

מכונת תפירה – חפץ החשוב לי

אמא שלי גידלה שבעה ילדים ודאגה שכל אחד ילמד מקצוע במקביל ללימודים וכך יצא שלמדתי תפירה. בתחילה לא אהבתי את המקצוע, בהמשך כשיצרתי בגדים התחלתי להתלהב. את בגדי התינוקות תפרתי לאחותי שנולדה באותו הזמן. התפירה הייתה סלונית הכל בעבודה ידנית. את השמלה הראשונה תפרתי לעצמי. במכונת תפירה ידנית ביד ימין הייתי מסובבת את הגלגל כדי  להתניע את המכונה וביד שמאל דוחפת את הבד. כיום ממרום גילי אני מתפעלת ומתקשה להבין איך עשיתי זאת.

הזוית האישית

אסתר שמש מספרת לאופיר על אימא שלה, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

אסתר תרמה סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים: 

ילדותה של אסתר שמש בירושלים

חנוכיה מבית בת יענה

ילדותי בעיר העתיקה

ילדותה של אסתר שמש

מסעדת אימא – הבית שלי

מילון

מכונת תפירה
מכונת תפירה היא סוג של מכונה המשמשת לתפירה מהירה של בדים או עורות, כלומר חיבורם זה לזה באמצעות לולאות חוט רצופות (תפרים). מכונת תפירה ביתית מודרנית מסוגלת לתפור כ-1,500 תפרים אמינים ואחידים בדקה - פי 20 מהר יותר מחייט או תופרת העובדים ידנית. מכונת תפירה תעשייתית, המשמשת בעיקר לתפירת דברי לבוש ונעליים, מהירה עוד יותר. קיימות מכונות בעלות 7 מחטים, התופרות כ-20,000 תפרים בדקה. ויקיפדיה

ציטוטים

”אבי שירת בצבא הבריטי“

הקשר הרב דורי