מאגר סיפורי מורשת

אני משתתפת ותיקה בתכנית הקשר הרב דורי וכבר פרסמתי בשנה שעברה, תיעוד סיפורה של אמי. זה הקישור לסיפורי: "אסתר שמש מספרת על אימא שלה"

"נולדתי בירושלים שנתיים לפני קום המדינה בבית חולים ביקור חולים. נולדתי פג במשקל קילו וחצי הייתי אטרקציה. שמו אותי באינקובטור אנשים היו מגיעים להסתכל על הפלא ולראות את ההתפתחות אמי לא אהבה את זה ולקחה החלטה לגדל אותי בעצמה. הרופאים החתימו אותה על טופס שהיא לוקחת אותי על אחריותה. אמי שהייתה אישה אמיצה. יצרה לי בבית מיטה מעץ בגודל חצי מטר סידרה בתוך בקבוקים קטנים של מים חמים. לא היו בגדים לגודלי עטפו אותי בצמר גפן ובבד. (סיפור שנפוץ עלי שכשבכיתי שמעו אותי בכל השכונה יש משפט בערבית שאימא אמרה עלי בצחוק שגודלי כגודל עכבר ושומעים אותי בכל השכונה) עברו כמה חודשים אמי לקחה אותי לטיפת חלב כדי לראות את התפתחותי הכל היה נורמלי. לימים כשבגרתי אימא תמיד השוויצה והתגאתה תראו מה יצא ממשל של קילו וחצי."

השנה אני משתתפת שוב בתכנית וממשיכה לספר לתלמידים את חוויות ילדותי

תחפושות פורים

בילדותי לקראת פורים הייתי מכינה תחפושת בעצמי. אז לא היו תחפושות כמו היום חברה ואני הכנו תלבושת של אינדיינית, קשרנו חצאית מקש בשרוך כמו מקרמה. עם חולצה וטייץ מתאימים צבענו את הפנים ורקדנו את מחול האש. אהבתי את ההכנות ואת התכונה בבית הספר. היה לנו מורה לנגרות שבנה חיות ודמויות מהמגילה. התלמידים התחפשו והתחפושות הוצגו על עגלות. העגלות סודרו לפי נושאים. ילדים בתחפושות עלו על העגלות וכך התהלוכה עברה לאורך רחוב יפו. גם לילדי תפרתי את כל התחפושות שהם ביקשו וצילמתי אותם.

זיכרונות מבית הורי

היינו בבית ארבע אחיות ושלושה בנים. כשהיה חורף קשה ורציני היינו שוכבים מתחת לשמיכה יחד עם אחים ואבא ואימא. כולנו ביחד שרים שירים ואבא היה מספר לנו סיפורים  זיכרון שאני זוכרת ממנו מהילדות.

אימא שלי הייתה כל עולמי. אני יכולה לקחת נקודה שאני יכולה לספר עלייה. בשבילי היא הייתה הכל, אני זוכרת שאימא לקחה אותנו לתופרת ואמרה לנו להתלבש יפה אצל תופרת ולבחור בגדים.

זיכרונות ריחניים

מילדותי אני גם את סבתי לוקחת קופסה קטנה של טבק פותחת אותה ומכניסה קומץ של טבק בכל נחיר ואחרי כן מתעטשת. לימים כשנסתם לה האף התחילה להריח פלפל שחור כדי שתוכל להתעטש. אני נזכרת בחנות קפה ברחוב יפו ליד כיכר ציון, כל פעם שעברתי לידה הייתי מריחה את הקפה, בזמן הטחינה הוא הפיץ ריח משגע. אני אוהבת גם את ריח הגשם הראשון במגע עם האדמה. כמו כן אני משוגעת על ריח של גויבות, אני יכולה להריחה ואז ללכת בעקבות הריח. בנוסף, אני אוהבת מאכלים הודים עם טעם מיוחד חריף.

מאלבום התמונות שלי

הזוית האישית

אסתר תרמה סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים: 

ילדותה של אסתר שמש בירושלים

אסתר שמש מספרת על אימא שלה

חנוכיה מבית בת יענה

ילדותי בעיר העתיקה

מסעדת אימא – הבית שלי