מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

רבי חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה. חיבורו הידוע ביותר הוא הספר "אור החיים" – פירושו על התורה. את מרבית שנותיו, כארבעים שנה, חי רבי חיים בן עטר במרוקו. בתקופה זו היה מוכר בעיקר בקרב יהדות מרוקו.
מתוך: מילדות לבגרות
רבי חיים מצ'רנוביץ (הנצר הראשון מצד משפחת אמו של סבא שעלה לארץ ב - 1815)
רבי חיים טירר, שכונה "רבי חיים מצ'רנוביץ" או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער), וידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, היה מגדולי תנועת החסידות ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו רבי שלמה (בנו של רבי רפאל מהארחוב) היה חסיד של רבי נחמן מהורדנקא. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר. כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: מוהילוב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה. בשנת תקס"ה, עם סיפוח חבל בוקובינה על ידי האימפריה האוסטרית ולאחר שנכנס לקונפליקט עם השלטונות האוסטריים, עזב רבי חיים את תפקידו כרבה של צ'רנוביץ, כדי לעלות לארץ ישראל, אך לאחר שעבר את הגבול אל נסיכות מולדובה שימש כרב בבוטושאן ומאוחר יותר בקישינב. לארץ ישראל הגיע רק בתקע"ג וקבע את מושבו בעיר צפת. הרב חיים טירר נאבק נגד חוקים שפגעו ביהודים ונגד המנהג להתפלל מחוץ לבית הכנסת. הוא קבור בבית הקברות העתיק של צפת, במערה הנקראת מערת הבאר מים חיים.
מתוך: שלישיית צבע טרי – חברות מופלאה
רבי חיים מצאנז
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז 1797 - כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. (ויקיפדיה)
מתוך: הצלה והישרדות – משפחתו של סבא בשואה
רבי חסדאי אלמושנינו ז״ל
רבי חסדאי אלמושנינו ז״ל. גדול בתורה, ומפורסם בחסידות והיה נחשב לגדול הדור. חי במאה הד׳ והה׳ ונתבש״מ בחר טבת של שגת התפ״ח ליצירה זקן ושבע ימים בעיר מולדתו טיטואן יע״א. אתר מורשת יהדות מרוקו
מתוך: סבא ניסים וסבתא מרסל בדרכם ממרוקו לישראל
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (כונה רבינו הקדוש, ידוע גם בכינוי המקוצר רבי) (חי בסביבות 135–220 לספירה) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.לפי מסורת חז"ל, נולד רבי יהודה הנשיא בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא, בין השנים 135 ל-137 לספירה. מנערותו למד מפי רבי שמעון בר יוחאי. (ויקיפדיה)
מתוך: הדור הראשון של ציפורי – רחל אדלר
רבי יוסף יצחק שניאורסון
האדמו"ר הריי"צ (י"ב בתמוז תר"מ - י' בשבט תש"י) (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודם ובמקור באידיש דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנו של הרבי שלום דובער(האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון וחמיו של הרבי מליובאוויטש. מנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין"מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.
מתוך: חיים של יהדות וחסידות ברוסיה הסובייטית
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ
י"ב בתמוז תר"מ - י' בשבט תש"י) (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודםובמקור באידיש דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנו של הרבי שלום דובער(האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון וחמיו של הרבי מליובאוויטש. מנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.
מתוך: חיי תורה ומצוות בגרוזיה
רבי יוסף קארו
רבי יוסף קארו (מכונה גם מרן[1] והמחבר[2]) היה ראש רבני צפת, פוסק ומקובל. מגדולי וחשובי הפוסקים בכל הדורות. מחבר ספר ההלכה הבסיסי שולחן ערוך שנתקבל ברוב תפוצות ישראל כספר היסוד בפסיקת הלכה.
מתוך: חוויות ילדות של סבתא נורית במרוקו
רבי יוסף קארו
רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה, היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף. עסק גם בקבלה. מקובל לסמנו כפותח תקופת האחרונים. (ויקיפדיה)
מתוך: הבריחה ממצרים
רבי יצחק אבוחצירא
רבי יצחק אבוחצירא (ה'תר"ך, 1860 - י"ד בשבט ה'תרע"ב, 2 בפברואר 1912) היה רב ומקובל ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא.
מתוך: ילדות בעיר קזבלנקה – רחל אמסלם
רבי ישראל בעל שם טוב
כתב בראשי תיבות בעש"ט), ראש מחנה הצדיקים הנסתרים בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ותורת החסידות, ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות. נולד בי"ח באלול ה'תנ"ח (24 באוגוסט 1698) נפטר בו' בסיוון (יום א' של חג השבועות) ה'תק"כ (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה מזי'בוז'
מתוך: מיהדות בסתר ליהדות בגלוי ובגאון
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק- כ"ה בתשרי ה'תק"ע), היה מתלמידי המגיד ממזריטש, חברו ומחותנו של אדמו"ר הזקן ורב קהילה ומנהיג חסידי בברדיצ'ב. ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל", על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.
מתוך: מהעיר זמוץ' שבפולין לצריף בתל אביב
רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר. קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.
מתוך: העלייה לארץ ישראל וההסתגלות לחיים החדשים
רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר עיני הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא. על פי התלמוד היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר חכמים בהלכה'.
מתוך: בזכות אמונת חכמים
רבי מאיר בעל הנס
כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל. על פי אמונה עממית, רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. לכן, יש שנוהגים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה.
מתוך: טבריינית אוהבת דגים?
רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל. (ויקיפדיה)
מתוך: מהלך החיים של סבא מאיר
רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו״ר היחיד שלה. רבי נחמן היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשלות הרבות בדרך לדעת האל ואת חשיבות השמחה, הפשטות והתמימות.
מתוך: ילדות בצל השואה
רבי עמרם בן דיוואן
עמרם בן דיוואן נולד בשנת ה'ת"ק בירושלים לר' אפרים, כנצר למשפחת רבנים ידועה בירושלים. למד בישיבת "נוה שלום" של דודו, רבי יהודה בר עמרם דיוואן, בה רכש את השכלתו התורנית והתלמודית, הגה בתורת הנגלה והנסתר, ונמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים. לאחר מכן התיישב בחברון ובשנת (1763) נשלח על ידי קהילת חברון כשד"ר (שליח דרבנן) למרוקו.
מתוך: העלייה הלא חוקית של סבא
רבי עקיבא
רבי עקיבא בן יוסף ( רבי עקיבא, לעתים נכתב רבי עקיבה) היה תנא ארצישראלי, מגדולי חכמי ישראל. על פי המסורת, חי בין השנים ג'תתי - ג'תתצ"ז (50 לספירה - 137 לספירה),[3] היה בן הדור השלישי של התנאים, והיה בר הפלוגתא של רבי ישמעאל ורבי טרפון ורבי יוחנן בן נורי ואחרים. רבי עקיבא היה מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא, וישנן עדויות להשתתפות תלמידיו במרידה. רבי עקיבא הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. הוא מוזכר בתלמוד הבבלי כ-1,500 פעמים. נחשב לסמל למסירות נפש על התורה. נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות. ויקיפדיה
מתוך: אם רוצים ,הכל אפשרי