ברית הציונים הרוויזיוניסטים
ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), היא תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי. שמה נובע מהדרישה לרוויזיה (בחינה מחדש) במדיניותו הפייסנית של חיים ויצמן, יושב ראש ההנהלה הציונית, כלפי ממשלת בריטניה בכל הנוגע לגבי המנדט הבריטי בארץ ישראל.
הצה"ר היוותה למעשה את הזרוע המדינית והפוליטית של הציונות הרוויזיוניסטית.
ברית הרפובליקות הסובייטיות
הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה
ברית ורשה
ברית ורשה (ברוסית: Варшавский договор) הייתה ברית צבאית בראשות ברית המועצות. הברית הוקמה על ידי מדינות מזרח אירופה ב־14 במאי 1955 לאור משבר ברלין, וכמענה לברית נאט"ו (ובמיוחד לצירוף גרמניה המערבית לברית), כחלק מהמלחמה הקרה. הברית נחתמה בוורשה שבפולין. (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפור העלייה של סבא משה
ברית מילה
ברית לבנים בגיל שמונה ימים
ברכות במשך 236 שנה
הכוסית שרדה 236 שנים מאז יצורה.
ברכת "הגומל"
ברכה מיוחדת בה מודים לאל ושאותה מברכים לאחר שנחלצים בשלום מצרה או מסכנה גדולות.
מתוך:
מהעיר התחתית לחולות הזהב
ברכת האילנות
בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים אילנות מאכל המלבלבים ומוציאים פרחים. מטרת הברכה להודות לבורא על היופי והשפע שברא בעולמו. (ויקיפדיה)
ברכת הגומל
ברכת הודאה הנאמרת על צרה שאדם ניצל ממנה
אמרו חז"ל "אמר רב ארבעה צריכים להודות:יורדי הים, הולכי מדברות
ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים.
המנהג לקרוא לעלות לתורה, ואחר ברכה אחרונה יברך הגומל
ברכת הגומל
בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.
ברכת הגומל
בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.
ברכת החמה
בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. עקב נדירותה של הברכה, נהגו בקהילות שונות לברכה ברוב עם. (ויקיפדיה)
ברכת החמה
ברכה המברכים פעם ב28 שנים
מתוך:
ברכת החמה ביוהנסבורג
ברכת המוציא לחם מן הארץ
בהלכות ברכות הנהנין, בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ היא אחת מברכות הנהנין החשובות והידועות אותה מברכין על הלחם, היא פוטרת ברכות אחרות (כאשר אוכלים מאכלים אחרים באמצע הסעודה שעליה ברכו ברכת המוציא), אך לא ניתן להפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת.
מתוך:
יהדות תרבות ומהנהגים
ברכת המזון
היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית. (ויקיפדיה)
מתוך:
התנ"ך כסימני דרך
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת". (ויקיפדיה)
ברכת שהחיינו
ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע. (ויקיפדיה)
מתוך:
ילדות בעיר הרצליה
ברלאד
ברלאד (ברומנית: Bârlad), עיר במחוז וסלוי הנמצאת בחבל מולדובה שברומניה.
העיר ברלאד שוכנת ליד הנחל ברלאד ומספר תושביה עומד על כ-80 אלף, נכון ל-2011.
בעבר שגשגה בעיר קהילה יהודית בת 5,000 נפשות, שהיוותה כרבע מתושבי העיר. לאחר מלחמת העולם השנייה רובה המכריע של הקהילה עזב, בעיקר לישראל. ויקיפדיה
מתוך:
הצלה ותקווה
ברלד
עיר ברומניה
מתוך:
מלחמת יום כיפור
ברלד
עיר ברומניה
ברלין
בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה. אוכלוסיית ברלין מונה כ-3.7 מיליון תושבים, והיא המאוכלסת בערי גרמניה. בנוסף לכך, היא גם העיר הגדולה ביותר באיחוד האירופי, וגדולות ממנה באירופה רק מוסקבה ולונדון. מטרופולין ברלין מכיל כ-6 מיליון תושבים שמוצאם מיותר מ-180 מדינות. (ויקיפדיה)