חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

צנע
מדיניות קיצוב שהנהיגה המדינה בין השנים 1949-1959. הכוונה היתה לייצב את הכלכלה ולחסוך במטבע זר.
מתוך: פרידה מסבא יוסי רוזן
צנע
מדיניות שהונהגה בישראל, בין השנים 1949-1959. מטרת המדיניות היתה לחלק את כל משאבי המדינה הכלכליים שווה בשווה לכל האזרחים, על מנת שלכולם יהיה מזון. לצורך כך נעשה שימוש בתלושי מזון שחולקו לכל משפחה ומשפחה.
מתוך: איריס רזיאל – ילדות בצל תקופת הצנע בישראל
צנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. הצנע בא מהמילה צניעות כאשר אתה צריך להסתפק במועט.
מתוך: משואה לתקומה
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. תקופת קום המדינה בה הממשלה החליטה על צעדים כלכליים בו הממשלה חילקה פנקסים לכל בית אב ועל סמך התלושים הללו קיבלו התושבים מצרכי יסוד כמו חמאה ביצים בשר וכדומה.
מתוך: רינה ושמחה
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה.
מתוך: סיפור משפחתי
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.
מתוך: סבתא טובה קורן (ויניגר) מספרת לנכד ליאם.
צנע
במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך. התומכים במדיניות צנע צופים שכתוצאה מהתכווצות תקציבית, כלומר, צמצום משמעותי בהוצאות הממשלתיות, יעודד צריכה פרטית ויוביל בעתיד להתרחבות כלכלית.
מתוך: מחיי רווחה לחיי קושי
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959. וידועה בכינוי: "תקופת הצנע". בתחום המזון, למשל, כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי. (ויקיפדיה)
מתוך: אפשר לעשות שינויים בחיים
צנע
צנע= מדיניות, צימצום הוצאות משפחתיות וקניית מוצרי יסוד באמצעות תלושי קניה בחלוקת הממשלה
מתוך: פרקי ילדות
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה.(ויקיפדיה)
מתוך: מקזבלנקה במרוקו לגידול טבק בדישון
צנע
לצורך חלוקת המזון בארץ לכלל התושבים באופן שווה,הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך: רוחל'ה מרום – זיכרונות ילדות
צנע
כדי להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה הונהג ב-1949 משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, וריהוט לכל אזרח. במקביל התפתח "שוק שחור" לאותם מצרכים.
מתוך: מואי בלה