מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נשים עגונות
עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.
מתוך: מלודג' לארה"ב זהות חדשה
נשמת כל חי
הוא פיוט הכלול בתפילת שחרית בשבתות ובחגים. תפילת "נשמת כל חי" נאמרת גם בליל הסדר וכלולה בהגדה[1]. התפילה נאמרת גם על ידי יחידים שניצלו מצרה. ישנה מסורת בשם רבי יהודה החסיד שלפיה התחייבות בעת צרה לומר "נשמת כל חי" לאחר ההצלה, היא סגולה להינצל מצרה[
מתוך: מארצות הברית לישראל
נשק בלתי - לגאלי
נשק שמוחזק בניגוד לחוק. הבריטים היו מחפשים אצל היהודים, בתקופת המנדט הבריטי, נשק אשר מוחזק אצלם בניגוד לחוק, הם היו מחפשים "סליקים", שבהם החביאו היהודים את הנשק הבלתי- חוקי שלהם.
מתוך: עלייתה של משפחת סודרי ארצה
נשר
נֶשֶׁר היא עיר השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה. היא ממוקמת על כביש 752, בסמוך לכביש 75, ושייכת מבחינה מנהלית למחוז חיפה. ראשית היישוב שלובה בהיסטוריה של בית החרושת למלט, שנקרא גם הוא "נשר". הצריפים הראשונים של שכונת הפועלים, המסמלים את ייסוד היישוב העברי במקום, נבנו בסוף שנת 1923 ובתחילת שנת 1924, כיוזמה מקומית של פועלי בית החרושת "נשר". ויקיפדיה
מתוך: אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
נשר (יישוב)
עיר השוכנת בשיפולים הצפון - מזרחיים של רכס הכרמל ובדרום מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל.
מתוך: הטיולים של סבא מנחם מלחי
נתב
נתב הוא אדם המסייע בניווט כלי שיט גדולים בכניסה לנמל וביציאה ממנו, ובמקרים מסוימים אף באזורי שרטונות ואזורים אחרים שבהם יש סכנות לתנועה הימית, את תפקיד הנתב בישראל ממלא רב חובל בדימוס המכיר את האזור היטב.
מתוך: סיפורו של רב חובל שמשון דוד
נתיב השיירה
נְתִיב הַשַּׁיָּרָה הוא מושב בגליל המערבי ממזרח לנהריה בסמוך לקילומטר ה-66 בכביש 70, שייך למועצה אזורית מטה אשר. היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מכורדיסטן, איראן ועיראק ונקרא בתחילה רבסיה, על שם הכפר הערבי הסמוך, ע'אבסייה. לקראת סוף 1950 ניתן לו השם דוֹבֶא, שפירושו: שפע. ויקיפדיה
מתוך: סיפורי העלייה לארץ ישראל במשפחתנו