מאגר סיפורי מורשת

שמי גדעון מישאלי, נולדתי בן זקונים למשפחה חקלאית במושב כפר ביל"ו. הורי טובה ודב מישאלי עלו כחלוצים לארץ ממולדבה בשנת 1929. הורי הצליחו לעלות לארץ לפני מלחמת העולם השנייה והצליחו אף להעלות עוד בני משפחה ובכך ניצלו מהצורר הנאצי. יש לי שני אחים ואחות: דוד הבכור, תמר ויעקב.

אני נושא בגאווה את השם גדעון' על שמו של גדעון מיס. גדעון היה חבר טוב של אחי הבכור ששרת בצבא כשנולדתי. גדעון נפל בקרבות מלחמת העצמאות. ילדותי עברה במשחק עם חברים ובעזרה בבית בעבודות חקלאיות: קטיף פירות הדר ותות שדה. למדתי בבית הספר בחבצלת (שכונה ברחובות) כיוון שלא היה בית ספר בכפר. את לימודי התיכוניים עשיתי בתיכון מאוחד ברחובות, בד בבד עם פעילות ענפה בתנועת הנוער העובד והלומד ב"קן" רחובות. הפעילות הייתה בעלת משמעות גדולה מאוד בהקניית ערכים לאומיים, חברתיים, וציוניים וכן ערכים של עבודה והגשמה.

צבא בסיום הלימודים בתיכון, התגייסתי לצבא' לחטיבת הנח"ל במסגרת גרעין "מרוז", שייעודו עליה לקיבוץ יזרעאל. במסגרת הצבא נשלחתי לקורס מ"כים ואחר כך לקורס קצינים. השרות הצבאי היה משמעותי מאוד עבורי. בצעתי תפקידי הדרכה ופיקוד שתרמו תרומה אישית ולאומית.

את שרות הקבע עשיתי כסגן מפקד נחל צופר בערבה, שהיה תפקיד מעצב נוסף. במסגרת התפקיד התמודדתי עם  הפגזות ירדניות רבות ופתיחת צירים כמה פעמים ביום, שהייתה מסוכנת בשל מוקשים שהיו בשטח. במהלך השנים השתתפתי במלחמות ישראל: מבצע כרמה, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכפורים ושירות מילואים ארוך במשך 30 שנים. סיימתי שירות צבאי כסרן בגדוד מילואים. אני עוסק היום בענייני בטחון במושב "ערוגות" בו אני חבר וכן בצוות צח"י (צוות חרום יישובי) לשעת חירום.

משפחה

סבתא שולמית מישאלי לבית עובד-הלוי את רעייתי שולמית לבית נעמי וסעדיה עובד-הלוי, הכרתי בשנות לימודינו בתיכון מאוחד ברחובות. שנינו היינו חברים בתנועת הנוער העובד והלומד. התחלנו בחברות אמיצה בסוף שנת הלימודים האחרונה בתיכון, ומאז נקשרו חיינו זו בזה עד היום. שולמית החלה לימודי גננת בסמינר הקבוצים בתל אביב ויצאה לעבודה ביישובי הנגב והדרום, במושב מבטחים ובקרית גת. סבתא שולמית עבדה 20 שנים כגננת. היא הייתה מאושרת בעבודה וזכתה להערכה רבה. 21 שנים נוספות היא הייתה מפקחת גני ילדים במערכות החינוך של מחוז הדרום.

אחרי השחרור מהצבא, ואחרי הולדת בננו הבכור עמית, החלטתי ללמוד באוניברסיטה. התלבטתי בין לימודי גאוגרפיה והיסטוריה של א"י לבין לימודי חקלאות בפקולטה ברחובות, כי חקלאי נולדתי ובמושב גדלתי. בחרתי בלימודי חקלאות. 3.5 שנות לימוד באקדמיה הרחיבו מאד את אופקי ויכולותיי המקצועיות. במסגרת הלימודים למדתי מדעי הצמח והתמחות בגידול פרחים. לימים מצאתי את מקומי בעבודה בהדרכת חקלאים בגידול פרחים במשך 30 שנות עבודתי המקצועית. גרנו אז בעיר רחובות. עם הולדת בננו השני אביעד, ברור היה לנו שמקום מגורינו חייב להיות במושב עובדים, באזור הקרוב למקום מגורי הורינו ברחובות ובכפר בילו. קיבלנו המלצה חמה מאד על אפשרות קניית משק עם נחלה חקלאית במושב ערוגות. שמחנו עד השמיים ומיד יצאנו לבדוק את המקום. הגענו  בשעת לילה מאוחרת, למשק בקצה המושב כאשר שלולית מים גדולה מקיפה את החצר. כמעט ללא היסוס החלטנו שהנחלה ממש מתאימה לנו לבניית משק חקלאי והרחבת המשפחה. במושב, נטענו פרדס הדרים גדול של לימון ופומלו. בהמשך גם שתי חלקות של ענבי מאכל. היום אנחנו מגדלים 35 דונם של ענבי מאכל. אגב, כל מושב ערוגות הוא מטע אחד ענק של עצי פרי מסוגים שונים וגם משק פרחים לתפארת. בינתיים נולדה בתנו נורית, אמא לנועם, יותם ושני. יש לנו 10 נכדים אהובים מאד מאד. לסיכום יש לנו משפחה מורחבת שהתברכנו בה.

הזוית האישית

הנכד יותם: לסבא גדעון, אני הכי אוהב אותך בעולם, ונהניתי להיות איתך בבית הספר.