מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ספינג'
מאכל שמקורו בצפון אפריקה. הספינג' עשוי בצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק, וסופג לתוכו את שמן הטיגון, בדומה לסופגנייה. הספינג' נראה כמו סופגנייה עם חור באמצע או בגרסה אחרת מעין כדור מתוח. הוא נאכל עם דבש או עם אבקת סוכר, ולעיתים עם ביצה מטוגנת עליו או עם פולים וכמון. ביהדות ג'רבה הספינג' נקרא גם ספינג'ה ובו לעומת גרסתו בטוניס, ומרוקו, הוא שטוח דק ומעוגל ועליו מפזרים סוכר בסיום הטיגון, בדומה לגירסה בטריפולי.
מתוך: החיים בטריפולי שבלוב
ספינג'
זה מאכל מרוקאי שעשוי מבצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק, וסופג לתוכו את שמן הטיגון, בדומה לסופגנייה. הספינג' נראה כמו סופגנייה עם חור באמצע.
מתוך: אז והיום – סבא שמעון רביבו
ספינות שרבורג
ספינות שרבורג הוא כינוין של חמש ספינות סער מסדרת סער 3, שנבנו בעבור חיל הים הישראלי בצרפת, בפרויקט שלכת, בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. סמוך להשלמתן הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת נשק לישראל, ועל אף שמחצית תמורתן כבר שולמה עוכבו הספינות בצרפת. מערכת הביטחון הישראלית הצליחה למלט את הספינות תוך שמירה על מסגרת החוק הצרפתי ועמידה בכללי המשפט הימי. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא, מה עשית בצבא?
ספינות שרבורג
ספינות שרבורג הוא כינוין של חמש ספינות סער מסדרת סער 3, שנבנו עבור חיל הים הישראלי בצרפת, בפרויקט שלכת, בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. סמוך להשלמתן הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת נשק לישראל, ועל אף שמלוא תמורתן שולמה עוכבו הספינות בצרפת. למרות האיסור הצליחה ישראל למלט את הספינות בדצמבר 1969 ולהביאן לחיפה. הספינות צלחו את הדרך משרבורג עד חיפה במסע בן למעלה מ-3,000 מיל ימי (יותר מ-5,500 קילומטר) בים סוער, כשהן מתודלקות בדרכן בלב ים על ידי אוניות סוחר ישראליות.
מתוך: הברחת ספינות משרבורג
ספינות שרבורג
ספינות שרבורג הוא כינוין של חמש ספינות סער מסדרת סער 3, שנבנו בעבור חיל הים הישראלי בצרפת, בפרויקט שלכת, בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. סמוך להשלמתן הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת נשק לישראל, ועל אף שמחצית תמורתן כבר שולמה עוכבו הספינות בצרפת. מערכת הביטחון הישראלית הצליחה למלט את הספינות תוך שמירה על מסגרת החוק הצרפתי ועמידה בכללי המשפט הימי. ב-25 בדצמבר 1969 יצאו חמש הספינות לים. הן צלחו את הדרך משרבור עד חיפה. (ויקיפדיה)
מתוך: מבצע שרבורג
ספינת "ביריה"
ביריה הייתה ספינת מעפילים, שהגיעה לחופי ארץ ישראל ביוני 1946. נקראה על שם היישוב ביריה, שעמד במוקד פרשת העלייה לביריה שסימלה בתודעת רבים ביישוב את המאבק לעלייה חופשית ולהתיישבות חופשית של יהודים בארץ ישראל.
מתוך: מנהל בית ספר ומפקח במערכת החינוך
ספינת אגוז
ספינת עולם שהוחכרה ע"י "המוסד לעלייה ב' " ובה 44 עולים ממרוקו ו -4 אנשי צוות אשר טבעה על כל נוסעיה בשנת 1961 ליד מיצרי גיברלטר. עד היום נערכת אזכרה ממלכתית לחללי ספינת איגוז מידי שנה.
מתוך: עלייה וקליטה של סבא אהרון בישראל
ספינת אגוז
ספינת אגוז הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה בשנת 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה.
מתוך: חייו של יצחק אסייג
ספינת אגוז
ספינת הדייג 'אגוז' נשכרה בשנת 1960 על ידי "המוסד". הספינה הייתה אחת ממספר ספינות שנהגו (באמצעות המחתרת היהודית במרוקו) לצאת מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר ומשם היו העולים ממשיכים בדרכם לישראל. על סיפונה של הספינה היו לרוב בין 40 ל-50 עולים. בכל הפלגה חויבו אנשי האונייה להחזיק איש מוסד ולהקפיד על הוראות בטיחות ברורות ומפורטות, ביניהן ניפוח סירות הצלה בכל הפלגה.
מתוך: העולה הצעירה ממרוקו שידעה עברית
ספינת אגוז
ספינת אגוז ששימשה לעלות יהודים ממרוקו לישראל, תוך יציאה ממרוקו בניגוד למדיניותה שאסרה על העלאת יהודים לארץ. הספינה פעלה בחשאי. בינואר 1961 טבעה ונספו 45 מנוסעיה. מאז הפסיקה הספינה לפעול.
מתוך: עליית משפחתה של סבתא עדה אליחי ממרוקו לארץ
ספינת אגוז
במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה בשנת 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה.
מתוך: סיפורן של המשפחות המפוארות עמר וסמנה.
ספינת אגוז
אגוז (במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה ב-10 בינואר 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה, מחציתם ילדים.
מתוך: "אבא" שהיה לי מורה ומחנך
ספינת אגוז
אגוז (במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה ב-10 בינואר 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של אסתר בספינת אגוז