צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט קימוץ. במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.
צנע
אורח חיים של הסתפקות במועט.
מתוך:
סבתא וסבא במעברה
צנע
הסתפקות במעט. כמות מוגבלת של משהו שנקבעה ע״י גורם סמכות.
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
תקופת הצנע
צנע
צמצום באוכל, צמצום בכסף ומתאר את שנות החמישים
צנע
תקופה בה לא היה אוכל בשפע והמדינה הקציבה תלושים לכל משפחה
מתוך:
העלייה ממרוקו
צנע
כדי להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה הונהג ב-1949 משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, וריהוט לכל אזרח.
צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט; צמצום; קימוץ
מתוך:
חוויות ילדות ונעורים
צנע
הקצבת אוכל לתושבים לפני קום המדינה (תלושי אוכל).
מתוך:
חלום שהתגשם
צנע
תקופה של הסתפקות במועט. מיד עם הקמת המדינה הייתה תקופה של צנע
צנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מיסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.(ויקיפדיה)
מתוך:
הסיפור של סבתא שרה דבוש
צנע
תקופה בשנות ה-50 שלא היה כסף לכלום.
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.
צנע
מִשטָר של סיפּוּק מִצרָכים הֶכרֵחיים בִּלבַד בתקוּפה של מַשבֵּר כּלכּלי וכד': בתקופת הצנע הבשר ניתן בקיצוב.
מתוך:
סיפורו של איש המטוסים
צנע
קיצוב ברכישת מוצרי צריכה
מתוך:
שתי העליות שלי לארץ
צנע
תקופה של שנות החמישים בארץ כשהכלכלה הייתה מאד דחוקה ואת המזון חילקו בעזרת בולים לכל משפחה לפי מספר הנפשות.
מתוך:
עלייה של מרים שוורץ
צנע
אורח חיים חסכני
צנע
אורח חיים חסכוני, הסתפקות במועט
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. (ויקיפידה)
מתוך:
סיפורו של סבא שמעון בארי
צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949- 1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.