מאגר סיפורי מורשת

2 ביולי שהיתי במטה חיל האוויר כאשר בצהרים מטלפנת אלי פקידת המבצעים של טייסת 120, טייסת התובלה של מטוסי הבואינג של חיל האוויר, ומודיעה לי להגיע מיד לטייסת. טלפנתי הביתה לאשתי יעל והודעתי לה קצרות כי אינני יודע מתי אשוב הביתה.

המשימה אשר הוטלה עלינו להטיס לניירובי אשר בקניה, צוות פיקוד קדמי. צוות המטוס כלל את קברניט אל על – אמי לוין אשר שירת כטייס מילואים בטייסת, את מפקד הטייסת אבינועם מימון, את מהנדס הטיסה זאב ארבל ואותי כנווט. כל סימני הזיהוי של המטוס שונו למטוס אזרחי של אל על בטיסה מספר ly-165 לניירובי,  כך גם ניהלנו את הקשר עם הבקרה האווירית של אתיופיה ושל קניה.

המראנו בחשיכה בשעה 18:41 לפי שעון ישראל, בנתיב לאורך מפרץ אילת ומשם לאורך מרכז ים סוף ממנו אל אתיופיה, אדיס אבבה וניירובי בה נחתנו בשעה 23:41. תדלקנו וכעבור כשעתיים המראנו בחזרה ארצה בתור טיסת אל על מספר ly-166. תוך כדי טיפוס אירעה תקלה חמורה באחד המנועים ונאלצנו להדמים מנוע. הודעתי בקשר סודי למפקדת חיל האוויר על התקלה וקיבלנו הוראה כי בניגוד לנוהל החרום לפיו עלינו לחזור ולנחות בניירובי, יש להמשיך על 3 מנועים במטרה להגיע ולנחות בארץ.

המשכנו ונחתנו בבסיס ביום שבת ה- 3 ביולי בשעה 06:11 ולאחר תחקיר קצר נסענו הביתה שם ציפו לי אשתי ושלושת ילדי אשר הבטחתי להם עוד יום קודם לכן, לקחתם בשבת לים. לא עברו 10 דקות מרגע הגעתי הביתה, ובטלפון מהטייסת מודיעים לי לחזור לבסיס. ברגע זה הבנתי כי קיימת סבירות גבוהה לפעולה צבאית לשחרור בני הערובה. בטייסת התכונה הייתה רבה ביותר. התכנסנו לתדריך בו נמסר לנו כי קיימת כוונה לפעולה צבאית אשר הצלחתה תלויה בביצוע מדוקדק של כל הנוטלים בה חלק מחד, ושמירת הסודיות וגורם ההפתעה המוחלטים מאידך.

חלקה של הטייסת היה בהשתתפות של שני מטוסי בואינג, כאשר אחד מהם יצויד כחדר מלחמה קדמי מעל אוגנדה, ובו יטוסו ויפקדו על המבצע מהאוויר, מפקד חיל האוויר אלוף בני פלד וסגן הרמטכ"ל אלוף יקותיאל אדם, ואילו המטוס השני יצויד כבית חולים שדה משוכלל אשר ימתין בניירובי ועליו יפקד קצין רפואה ראשי תא"ל סנה אפרים. הוצבתי כנווט במטוס בית החולים עם אותו הצוות של טיסת ליל אמש אלא שהקברניט הוחלף ובמקום אמי לוין הוצב קברניט אל על אחר שמיר שמואל.

למדנו היטב את פקודת המבצע, הכוחות הפועלים בו  – 4 מטוסי הרקולס של טייסות אחיות בבסיס, אשר יטיסו את הלוחמים, לוחות הזמנים של הביצוע, מי ומתי, הקודים והתדרים של הקשר האווירי והקרקעי. על הצוות שלנו הוטל לטוס הלוך כטיסת אל על מספר ly-169 וחזור מספר ly-160 במהלך הטיסה  ובהמתנה על הקרקע בניירובי לשמש כתחנת ממסר בין הכוחות השונים לבין מפקדת חיל האוויר ולקבל את הפצועים שיפונו מאנטבה ולהטיסם מידית ארצה.

כל הכוחות המתינו לאישור המבצע על ידי ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה יצחק רבין ושר הביטחון שמעון פרס. האישור ניתן לאחר שמטוסי ההרקולס כבר היו בדרכם למשימה. המראנו בשעה 17:29, הדרך התנהלה כמתוכנן ובאותו הנתיב של ליל אמש. שררה דממת אלחוט מוחלטת. נחתנו בניירובי בשעה 22:24. המתח בקוקפיד של המטוס היה רב. חיכינו בצפייה דרוכה לתחילת הפעולה באנטבה בשעה 23:03 עם נחיתת ההרקולס הראשון.

מאות אנשים נרתמו והיו בסוד המבצע המורכב הזה,  האם הצלחנו לשמור על גורם ההפתעה? האם לא מחכים לנו המחבלים ומאות חיילים אוגנדיים כדי לטבוח במטוסים הנוחתים, בלוחמים שבתוכם, בבני הערובה? האסון עלול להיות אדיר ממדים. בשעה היעודה הקשר נפרץ, התשדורות בקשר שעטו ורבו. בקטעים מסוימים של הפעולה היו תשדורות מוצפנות שנשלחו על ידי הכוחות הפועלים שלא נקלטו במפקדת חיל האוויר אותן שמעתי וממסרתי מיד. עם פענוחן הצטיירה תמונת הקרב שהתפתח בהפתעה גמורה לאוגנדים ולשמונת המחבלים אשר חוסלו מידית. חיילים אוגנדים ירו ממגדל הפיקוח והצליחו לפגוע ולהרוג את מפקד כוח סיירת מטכ"ל את סא"ל יוני נתניהו לפני שאש נגדית של כוחותינו שיתקה אותם.

בשעה 00:29 קלטתי את הדיווח המיוחל כי המטוס האחרון באוויר בדרך מאנטבה לניירובי. המטוסים עם כל בני הערובה וצוות המטוס הצרפתי, נחתו בניירובי, שם העבירו אלינו את שבעת הפצועים שכללו את סמ"ר סורין הרשקו שנפצע קשה מאד ועוד 6 נוסעים מבני הערובה פצועים בינוני וקל.

בפעולה נהרגו בנוסף ליוני נתניהו גם שלושה מהחטופים, אידה בורוביץ, ז'אן ז'אק מימוני ופסקו כהן. נוסעת נוספת דורה בלוך, שהתה בבית החולים באוגנדה ולאחר המבצע הורה אידי אמין להוציאה להורג.המתח האדיר התחלף בתחושת שמחה וגאווה כבירה, מהולה בעצב על ההרוגים שספגנו.

המראנו מניירובי עם הפצועים בשעה 03:05 של יום ראשון ה- 4 ביולי 1976 וכאשר היינו בדרכנו חזרה ארצה, באמצע הים האדום, בין סעודיה לסודן, מודיעה תחנת גלי צה"ל במבזק של שעה 06:00 על המבצע המוצלח בעת בה היו כל ששת המטוסים בדרכם ארצה. זכורה לי גם ידיעה נוספת באותו הלילה, לפיה זכתה מיס ישראל רינה מור,  בתואר מיס תבל בתחרות שנערכה בהונג קונג.

 קבלת פנים של בני המשפחה

נחתנו בבסיס חיל האוויר בנתב"ג בשעה 07:56 כאשר ברחבת החניה חיכו לנו אמבולנסים אשר פינו את הפצועים היישר לבית החולים תל השומר. רבים מעובדי התעשייה האווירית אשר נכחו ברחבת המטוס, בהם אחי אורי לביא, הריעו לנו ממושכות וצהלו בעקבות הצלת בני הערובה. לאחר תחקיר קצר בטייסת, פתחנו בקבוק שמפניה והרמנו לחיים לרגל הצלחת המבצע.

סיימתי כ- 50 שעות של פעילות רצופה ללא שינה, (מהן 20 שעות מצטברות באוויר), פעילות בה פיכו מטחי אדרנלין את עורקי בכל רגע ורגע. אזרחי מדינת ישראל הגיבו בגלי שמחה שלא יתוארו, זקפו קומה וחשו התרוממות רוח כבירה. בדרכי הביתה שמעתי בחדשות כי ארה"ב מברכת את ישראל לרגל הצלחת המבצע ורואה בו כמתנת חג אותו מעניקה ישראל לארה"ב, לרגל חגה הלאומי  200 שנה להיווסדה אשר חל באותו היום ה- 4 ביולי 1976.

 מבט ראשון של החוזרים משבוע של סיוט

ארצות המערב הביעו סיפוק והערצה. מזכיר האו"ם הגדיר את הפעולה כ- "תוקפנות משוועת" של ישראל כנגד אוגנדה. הגוש הקומוניסטי האשים את ישראל בפגיעה בריבונותה של אוגנדה מדינה חופשית שוחרת שלום. ארצות ערב גינו את הפעולה על פגיעתה ב -"בלוחמי חירות".

חלפו כמעט 40 שנה מאז והתחושה של סיפוק עילאי אותו חשתי בתום המבצע בדרכי הביתה, לא התפוגגה. סיפוק על צדק שנעשה, על ניפוץ מועקה רבת שנים שאפפה את העם, על מנהיגות שנטלה סיכון אדיר, על שמירת סוד מצד מאות מעורבים שנרתמו למשימה ועל הזכות הגדולה להשתתף ולתרום את חלקי הצנוע במבצע.

העשרה

מבצע יהונתן – מבצע אנטבה " מבצע אנטבה (כינויו הצבאי של המבצע היה כדור הרעם) היה פעולה צבאית שביצע צבא ההגנה לישראל באוגנדה ב-4 ביולי 1976, במטרה להציל 105 נוסעים יהודים, ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פרנס, שנחטפו על ידי טרוריסטים במהלך טיסתם מישראל לצרפת. למרות התבצרותם של החוטפים במדינה עוינת, המבצע הוכתר בהצלחה וכמעט כל החטופים חולצו בשלום. במהלך המבצע נהרג מפקד סיירת מטכ"ל, יונתן נתניהו, ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו."

 תשע"ה

גבריאל לביא תרם סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים הבאים:

רסיסי זכרונות ילדות מעיראק

עלייה וקליטה

האישה של חיי