מאגר סיפורי מורשת

שמי רוזנשטיין אילן, נשוי לבולי, אב לשלושה ילדים אייל, קרן וליאת (תאומות) וסב לחמישה נכדים (בינתיים), ליאם אוליבר, אופיר, ריילי ואיתי. אני משתתף השנה בכתת ותיקים בגני תקווה, שם הוצע לנו להצטרף לתכנית הקשר הרב דורי. אני ובולי, הצטרפנו לתכנית. הסיפור הראשון שבחרתי לתעד ולשמר למען נכדי ולדורות הבאים הוא סיפורו המופלא של אבי, שפורסם במאגר, ובתיעוד זה סיפרתי את קורותיי.

ילדותי בשכונת פלורנטין

נולדתי ביולי 1952, להורי ארנה ואריק, אח ליוסי. הורי מאוד אהבו את השם אילנה. אולם כשנולדתי שינו את השם לאילן. גרנו ברחוב פלורנטין פינת הרצל. בשנות החמישים והשישים, המקום היה מלא בחנויות רהיטים, נגרים, (לסבי הייתה נגריה באזור) סוחרים ומובילים סלוניקאים. המוסיקה היוונית נשמעה מכל עבר. האזור היה תמיד שוקק חיים. גרנו בדירה אחת עם סבי וסבתי. היה צפוף, אך אני זוכר תקופה זו כתקופה שמחה והייתי עטוף באהבה.

בילדותי עם אחי

בכיתה א', למדתי בגימנסיה הרצליה הישנה, מבנה שנהרס לאחר מכן והוקם במקום מגדל שלום, גורד השחקים הראשון בישראל, שעל גגו פעל מצפה שלום.

את יתר שנות לימודי בבית הספר היסודי, למדתי ב"אחד העם" בתל אביב. הדרך לבית הספר הייתה די ארוכה, אך אהבתי ללכת בה. כל פעם חיפשתי דרכים חדשות. בדרך, יחד עם חברי, היינו מטפסים על עצי פרי, קוטפים תותים,  אדומים ולבנים, ובעיקר חוזרים הביתה מלוכלכים, למורת רוחה של אמי.

בבית הספר "אחד העם", למדתי את כל שנות לימודי היסודי ב' – ח'. עם חלק מהחברים נשארנו בקשר עד היום. יש לנו קבוצת ווטסאפ בשם ח/3, קבוצת החברים מבית הספר היסודי קשר שנשמר כ-58 שנים.

גרנו בדירת שלושה חדרים יחד עם סבא וסבתא שלי. בתקופה זו בה חיו בצניעות רבה, נהגו משפחות רבות לחלוק דירה, לפעמים שתיים או שלום משפחות בדירה אחת, התמזל מזלנו וחלקנו את הדירה עם סבא וסבתא.

באותה תקופה, לא להרבה משפחות היה רכב. אבי היה בן המעטים שהיה לו רכב מדגם סטודיבייקר. כנער, לשמחת הורי, התנדבתי לשטוף את הרכב כל יום שישי. הם רק לא ידעו, שגם הייתי נוהג בו, כמה מטרים קדימה וכמה אחורה.

הייתי חבר בתנועת הנוער הלומד והעובד, שהייתה מאוד פופלרית. בין הפעילויות הרבות שעשינו בתנועת הנוער, איפשרו לנו ליזום וליצור דברים שאהבנו. אני הייתי חובב נגרות ואהבתי את העבודה והגילוף בעץ. במסגרת התנועה התקיים פעם בשנה שייט מפרשיות קטנות, וכנגר חובב אהבתי לבנות את הדגמים הקטנים של המפרשיות, שחלקן השתתפו בשייט השנתי.

שירות צבאי

בצבא שירתי בחיל הקשר כצפן. הקורס בו השתתפתי ארך שבעה חדשים בבה"ד 7 (ליד אסף הרופא), ואחר כך עברתי לשרת ברפידים בסיני, שם שרתי במשך כל השירות הסדיר. היציאות הביתה היו רק פעם בשבועיים. הנסיעה  ארכה כחמש וחצי שעות וכדי להרוויח עוד מספר שעות חופשה בבית, היינו תופסים טרמפ על מוביל טנקים בתנאים לא תנאים, באוויר פתוח, ברוח ובחול בעיניים והכל להגיע הביתה כמה שיותר מהר. בתפקידי עסקתי בחומר מאוד מסווג, זה היה תפקיד מעניין ומאתגר.

במלחמת יום הכיפורים, נקראתי למילואים. הייתי כחצי שנה בפאיד על יד האגם המר במצרים. המצב במדינה, היה מאוד מדאיג ומדוכדך. את יוסי אחי, פגשתי בפאיד. הוא שירת בחיל ההנדסה והיה בין אלו שפרשו את הגשרים מעל תעלת סואץ. כיוון שאני הייתי בחיל הקשר, והיתה לי אפשרות להתקשר הביתה, נודע לי שלאחי נולדו תאומים. אני הייתי זה שבישר לו על כך. ההתרגשות הייתה רבה.

בתקופת השירות הצבאי

בתום השירות הצבאי למדתי בבית הספר להנדסאים ובהמשך עם סיום לימודי התחלתי לעבוד בבנק הפועלים. שם עבדתי 38 שנים ביחידת המחשב באבטחת מידע.

יחידת המחשב

במהלך תקופת הלימודים, בגיל 24, הכרתי את בולי דרך חבר משותף. היכרות שהסתיימה בנישואים – נישאנו בחודש יולי 1976.

לאחר נישואינו עברנו לגור בחולון, שם נולדו במהלך השנים שלושת ילדינו: אייל, קרן וליאת. בשנת 2005 עברנו לגור בקריית הסביונים ביהוד. הילדים גדלו בגרו ובנו את משפחותיהם וכיום יש לנו חמישה נכדים ואני מצפה לעוד….. היום אנו גרים בגני תקווה בקומה גבוהה, צופים על הנוף היפה, נהנים מהחיים ביישוב ומשתתפים בכיתת הותיקים.

 עם שלושת ילדינו – אפריל 2023

תמונה משפחתית עם הילדים והנכדים

הזוית האישית

אילן: בחרתי להצטרף לתכנית הקשר הרב דורי, כדי שנכדי, שלא זכו להכיר את הורי ואת ההיסטוריה המשפחתית, יוכלו ללמוד על שורשי משפחתם. כיוון שנכדי עדיין קטנים, השתתפתי בתכנית עם אדם, מחטיבת הביניים "הראשונים" בגני תקווה, לו סיפרתי את סיפוריי שתועדו והועלו למאגר סיפורי מורשת.

קישור לתיעוד סיפורו של אבי ז"ל: נדודיו של אריק רוזנשטיין באירופה טרום מלחמת עולם שנייה ובעקבותיה

קישור לסיפורה של בולי רוזנשטיין: "לא היה כלום והיה הכל"

אדם: בחרתי השנה במסגרת המעורבות החברתית להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, שם פגשתי את אילן ובולי, הזוג המקסים. תחילה העלנו את סיפורו של אביו של אילן ולאחר מכן את הסיפור שלו ושל בולי אשתו.