מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מִתָּעְלוּלֵי בלומברג

יאיר ונכדו עומדים בגינת ביתו
תמונת פספורט של יאיר
סיפור קצר על יאיר בלומברג

שמי יאיר, על שם אברהם שטרן, מפקדו הראשון של לח"י, לוחמי חרות ישראל, נודע בכינויו "יאיר". שם משפחתי הוא בלומברג, זהו שם משפחתי המקורי, של אבי ושל סבי, ז"ל. נולדתי בחיפה, בשכונת קריית אליעזר, בתאריך 22 למאי 1950. כל ילדותי גרתי בבית דירות משותף, בדירת קרקע וכל השרותים העירוניים היו נגישים וקרובים אלינו. אני הצעיר במשפחתי, יש לי שתי אחיות גדולות ממני, דרורית ויעל. יעל, הבכורה, גדולה ממני בארבע שנים וכיום גרה בטבריה עם בעלה, אנחנו נוהגים להיפגש לעיתים קרובות. דרורית גדולה ממני בשנתיים ומתגוררת סמוך אלי, בחולון, ואנחנו נפגשים באירועים מיוחדים.

בילדותי הייתי חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, והיינו נוהגים להיפגש ולבלות הרבה כל החבר'ה, זו הייתה מסגרת חברתית מלוכדת ומעניינת, לרֵאַיַיה, המסגרת החברתית הזאת נשמרת עד עצם היום הזה, משמע – כשבעים שנה. זכור לי שבחגים של ראש השנה ופסח היינו נפגשים במסגרת משפחתית מורחבת ויש לי מהתקופה הזו הרבה חוויות עם בני הדודים. בנוסף ניגנתי בתזמורת העירונית, בהתחלה על פיקולו ולאחר מכן על קלרינט. אני זוכר כמה שירים מתנועת הנוער העובד והלומד וכמה ממקהלת בית הספר שבה השתתפתי. אני משתתף בערבי זמר (הידועים גם כ'קריוקי'), במסגרת ערבים אלו אני נזכר בשירים שרכשתי בתקופת הילדות.

אני זוכר שהייתה לי במשפחה מכונית פרטית ומדי פעם בשבתות היינו נוסעים לנצרת למסעדה מזרחית שבה אהבתי לאכול מאכל ערבי שנקרא סַנִייֵה (صينية) שהוא בשר טחון שמבושל בתוך טחינה.

משחקי ילדות

בילדות הייתי משחק במשחקים כגון ג'ולות, לעיתים קראנו להם 'בלורות', קלאס (משחק שמשחקים בו עוד היום), חמש אבנים (משחק שנעלם), תופסת, מחבואים וחם-קר (משחקים הידועים עוד היום).

בנעוריי

תמונה 1

עבודה

מקום עבודתי הראשון היה במשרד ייעוץ שנוסד על ידי מהנדס יוסף דוריאל, שהיה יועץ ניהולי ידוע. בחרתי במקצועי, מהנדס תעשייה וניהול, מאחר והוא עוסק במגוון רחב של תחומים בתפקידי ניהול. עסקתי במקצוע זה במשך ארבעים שנה ומקצוע זה מלווה אותי במסגרת החיים השגרתיים והחברתיים.

משפחתיות

הכרתי את אשתי אריאלה בנופש צבאי בעכו, התחתנו כשהייתי בן 23, בשנת 1973 באולמי "ארמון" בתל אביב. כשנולד בני הראשון מיכאל (מיקי), הייתי בן 25 ואשתי אריאלה הייתה בת 24. שלושת ילדיי ובנות הזוג מתגוררים באזור תל אביב ולכל אחד מהם יש שני ילדים. המפגשים עם הנכדים מהווים עבורנו את החווייה הטובה ביותר לחיינו.

פעם בשבועיים כל המשפחה נפגשת אצלנו, לרוב בשבתות וחגים. החג האהוב עלי זה יום העצמאות, שהוא יום ההולדת של מדינת ישראל שבה אנו חיים ונהנים. יום גיוסי לצה"ל, יום חתונתי, וימי ההולדת של ילדיי ונכדיי הם ימים מיוחדים בשבילי. יצאתי במשך הרבה שנים מדי שנה לחופשות סקי שמהן יש לי זיכרונות מאוד נעימים, בתקופה מאוחרת יותר התלוו אלי גם ילדיי שזכו להכיר את חווית הסקי. כמו כן יצאנו מדי פעם לחופשות בחו"ל עם אשתי וחברים, לרוב טיילנו ונפשנו באירופה, אני מאוד אוהב את העיירות הקטנות. אני אוהב להשתתף בערבי זמר, מסיבות ריקודים, וטיולים ברחבי הארץ. כמו כן, אני מעביר שעות רבות בפתירת סודוקו, עבודה בגינה בחצר ביתי.

שירתי בצה"ל בחיל חימוש בצפון, במסגרת שירותי הצבאי סיירתי במוצבי הצפון במסגרת מקצועית, טיפלתי בבקרה ותיקון של מכשירים אלקטרואופטיים. באחת מחופשותיי ביליתי בנופש הצבאי, ביקרתי את אשתי אהובתי – לימים אם ילדיי. חוויתי את מלחמת ששת הימים, ואת מלחמת יום כיפור. הייתה אווירה עצובה, מלחמה היא תמיד אירוע מצער אך לעולם לא איבדתי תקווה ותמיד ייחלתי לטוב.

תמונה מהחתונה

תמונה 2

אמיתי הנכד

תמונה 3

הזוית האישית

סבא יאיר: המפגש המשותף במסגרת התכנית מקרב את היחסים הבין אישיים שלנו ומאפשר לנו להשוות בין אורח החיים השונה של הדורות.

מילון

לרֵאַיַיה
הוכחה שהדבר קיים

מִתָּעְלוּלֵי
מעשה קונדס, שובבות

אברהם שטרן (יאיר)
אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907 – 12 בפברואר 1942) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חרות ישראל" (לח"י). נודע גם בכינויו המחתרתי "יאיר" (על שם אלעזר בן יאיר, ממפקדי המרד הגדול נגד הרומאים ומפקד הקנאים במצדה). לכל אורך הדרך נרדפו חברי הארגון, ושטרן בראשם, בידי הבולשת הבריטית (ובידי אנשי מחתרת ״ההגנה״ שסייעו לבריטים) שראתה מטרה עליונה בחיסול פעילותו. בפברואר 1942 נתפס בידי אנשי הבולשת ונרצח בירייה עם לכידתו. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”המפגשים עם הנכדים מהווים עבורנו את החוויה הטובה ביותר לחיינו“

”מלחמה היא תמיד אירוע מצער, אך לעולם לא איבדתי תקווה ותמיד ייחלתי לטוב“

הקשר הרב דורי