מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי (יוסף), אני קרוי על שם סבא שלי. שם משפחתי המקורי היה "עטייה" ושונה ל- "עדי" עם גיוסי לצבא. נולדתי בתאריך 27.8.1951  בתל אביב בשכונת נווה צדק הוותיקה, בן זקונים, אחרי ארבעה אחים בוגרים. תמיד הרגשתי מיוחד, שתמיד דאגו לי ופינקו אותי.

אני נוהג לציין את יום הולדתי בארוחה משפחתית ומפגש עם חברים.

ילדות

הבית בו גרתי בנווה צדק היה בן שני חדרים, וחלק חצר משותפת עם עוד חמש משפחות ממוצאים שונים. בימי חמישי בערב ריחות הבישולים היו מתערבבים ולקראת ערב שבת היו מעבירים צלחות אחד לשני לטעימה. בערבי שבת הייתי הולך עם סבא שלי לבית הכנסת ברחוב שלוש בנווה צדק ובסיום התפילה חוזר לבית סבי וסבתי לקידוש וארוחת שבת. חפץ ילדות שקיבלתי הינו סידור תפילה, מסרתי אותו לנכד הראשון שלי בבר המצווה שלו.

בשכונה בה גדלתי היה מועדון נוער שנקרא בית הנוער א', ששימש כמוקד פעילות לשעות אחר הצהרים כגון ספורט, עבודות יד ועוד. הייתי ספורטאי מצטיין, בעיקר בתחום הכדורסל, והייתי בנבחרת בתי הנוער של עיריית תל אביב. בהמשך נשלחתי לקורס מאמני כדורסל במכון וינגייט ואז הדרכתי קבוצות כדורסל במסגרת הדרכה של עיריית תל אביב. בנוסף, אהבתי לשחק כדורגל, הקפות ומונופול.

שירי ילדות שאהבתי היו "שיר הליצן" ו- "היה היה פנס בודד".

לימודים

למדתי בגן "דגניה", בבית ספר יסודי "תחכמוני"- בית ספר ממלכתי דתי, ובתיכון "אופק".

צבא ומלחמות

בשנת 1970 התגייסתי לצבא והגעתי לחיל הנדסה קרבית בבסיס בגוש עציון. חוויתי את מלחמת ששת הימים והשתתפתי במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל.

הקמת משפחה

במהלך שירותי הצבאי, בפגישה מקרית בלשכת מפקד החיל, פגשתי חיילת שלימים הפכה להיות בת הזוג שלי ולאחר מכן אישתי, זוהי סבתא של ליזי, שולה ז"ל. התחתנתי בשנת 1973 כאשר הייתי בן 21. יש לי שלוש בנות מקסימות: חגית, שלי וליאת – אימא של ליזי. יש לי שבעה נכדים נהדרים אותם אני פוגש לפחות פעמיים בשבוע.

לימודים ועיסוקים

עם שיחרורי מהצבא עסקתי בתחום סחר חוץ ומכס וכיום אני עדיין עובד בתחום דומה בחברת הייטק גדולה – "אנבידיה". כיום הייתי רוצה ללמוד הנדסת מחשבים ותוכנה, ובנוסף ללמוד איטלקית. אני מאמין שלימודים מהווים בסיס חשוב להתפתחות מקצועית ואישית.

תחביבים

התחביבים שלי הם ריקודים סלוניים וציור. כמו כן, אני מרבה לנסוע לחו"ל, גם לצורך נסיעות עבודה וגם לטובת חופשות. בעברי חנכתי ילד בפנימייה עד הגיוס לצבא. הקשר בינינו נמשך עד היום.

מנהגים היום

למרות גילי אני עדין ממשיך לעבוד, ולא יצאתי לגמלאות. לאחרונה נרשמתי לחוג לערבית מדוברת.

הזוית האישית

ליזי הנכדה המתעדת: היה לי כיף ומרגש להיפגש עם סבא שלי במסגרת בית הספר. אני רוצה לאחל לו שתמיד יאהב אותי ושיחיה עוד שנים רבות, עם בריאות איתנה.

סבא יוסי: היה לי כיף ממש לעבור את החוויה המשותפת עם נכדתי ליזי. היו אלו שעות של זמן איכות מיוחד – חלקנו חוויות ושיתפנו דברים. אני מאחל לליזי שתמשיך להיות ילדה בוגרת, חכמה וטובה. ילדה שאוהבת לעזור ולהיות אחראית, ומאחל לה הצלחה בלימודים והמון בריאות.