באקו
באקוּ היא בירת אזרבייג'ן והגדולה שבעריה של הרפובליקה האזרית. העיר נמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון, בצדו המערבי של הים הכספי. אוכלוסיית העיר מונה כ-2.43 מיליון בני אדם, וכ-5.1 מיליון במטרופולין. מרבית תושבי באקו הם מוסלמים. (ויקיפדיה)
באקוּ
בירת אזרבייג'ן והגדולה שבעריה. העיר נמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון (Abşeron), בצדו המערבי של הים הכספי. ישנה הנחה שמקור השם באקו הוא במילה הפרסית "באח קו" (הר האלוהים). לפי סברה אחרת, מקור השם הוא במילה הפרסית "באד כובה" (מוכה הרוחות, باد کوبه), שם המתאר את הרוחות החזקות הנושבות באזור כתוצאה ממפגש בין רוח צפונית קרה מהים הכספי (Khazri) ורוח דרומית חמה (Gilavar) ומכאן כינויה "עיר הרוחות". (ויקיפדיה)
באקוּ
באקוּ היא בירת רפובליקת אזרבייג'ן והעיר הגדולה בה. העיר נמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון, בצדו המערבי של הים הכספי. אוכלוסיית העיר 2,045,815 תושבים (נכון לשנת 2011), ובעיר רבתי (על פרווריה) כ-3 מיליון תושבים. (ויקיפדיה)
באקוּ
באקוּ (באזרית: Bakı) היא בירת רפובליקת אזרבייג'ן והעיר הגדולה בה. העיר נמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון (Abşeron), בצדו המערבי של הים הכספי. אוכלוסיית העיר 2,045,815 תושבים (נכון לשנת 2011), ובעיר רבתי (על פרווריה) כ-3 מיליון תושבים. (ויקיפדיה)
מתוך:
מדור לדור
באקוּ
באקוּ (באזרית: Bakı) היא בירת רפובליקת אזרבייג'ן והעיר הגדולה בה. העיר נמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון בצדו המערבי של הים הכספי. אוכלוסיית העיר 2,045,815 תושבים (נכון לשנת 2011), ובעיר רבתי (על פרווריה) כ-3 מיליון תושבים. (ויקיפדיה)
באקובה
עיירה צפונית לבגדד בעירק.
מתוך:
הדלת הייתה פתוחה
באר
מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.(ויקיפדיה)
מתוך:
העלייה של סבתא דיאנה
באר
מבנה מלאכותי מעשה ידי האדם לשאיבת מי תהום.
מתוך:
האהבה לארץ ולמדינה
באר טוביה
באר טוביה הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה חקלאית בט' בתשרי תרמ"ט, ערב יום הכיפורים 13 בספטמבר 1888. המושבה הוקמה בין שני כפרים ערבים: קסטינה ובית דראס, על אדמות בשטח של כ-6,500 דונם שרכש הברון רוטשילד לבקשת יהודים מבסרביה. באותו זמן כונתה המושבה "קוסטינה". ויקיפדיה
באר טוביה
בְּאֵר טוֹבְיָה הוא מושב במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי. נמצא בתחומי המועצה האזורית באר טוביה, הנקראת על שמו. משתייך לתנועת המושבים.
מתוך:
איך הגענו למושב אורות
באר יעקב
יא מועצה מקומית בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. בתחום שיפוט המועצה נמצאים בתי החולים אסף הרופא, בית חולים גריאטרי שמואל הרופא, בית חולים פסיכיאטרי באר יעקב.
באר מים
מקור המים של שכונתה של סבתא
מתוך:
הילדות בירושלים
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום. היא העיר השמינית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשנייה בשטחה (אחרי ירושלים). שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם. הוכרזה כעיר בשנת 1906.
העיר שוכנת בצפון הנגב, למרגלות הר חברון ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור
מתוך:
שכונת ילדותי – עץ הצאלון
באר שבע
בְּאֵר שֶׁבַע היא עיר במחוז הדרום. היא העיר השמינית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשנייה בשטחה (אחרי ירושלים). שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם. הוכרזה כעיר בשנת 1906....ביום ראשון, 31 בדצמבר 1950 התקיים טקס חנוכת העיר החדשה במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר. העיר החדשה נבנתה מצפון לעיר הטורקית, היא קלטה עולים רבים, ונבנתה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך לאחר מכן הוחלט שתוכנית זו לא מתאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות.
מתוך:
איפה הים בבאר שבע?
באר-טוביה
בְּאֵר טוֹבְיָה הוא מושב במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי. נמצא בתחומי המועצה האזורית באר טוביה, הנקראת על שמו. משתייך לתנועתבאר טוביה הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה חקלאית בט' בתשרי תרמ"ט, ערב יום הכיפורים 13 בספטמבר 1888.
בארוד
פעם בזמן שהחיילים היו מפוצצים סלעים בבסיס הצבאי ע''י חומר נפץ היו צועקים 'בארוד' וכך כולם ידעו להיזהר ולחפש מחסה.
מתוך:
חוויות ילדות בירושלים
בארוד
המילה בארוד משמעה אבק שריפה או חומר נפץ: بارود בערבית. המילה שימשה כקריאת אזהרה לפני פיצוץ סלעים במהלך עבודות חציבה בארץ. הוזכרה בשירו של אברהם שלונסקי "תה ואורז" שחובר ב- 1922. (ויקיפדיה)
בארות יצחחק
בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף, ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין. הקיבוץ הוקם תחילה בצפון-מערב הנגב, אולם בעקבות נזק רב שנגרם לו במלחמת העצמאות עבר למקומו במרכז הארץ. (ויקיפדיה)
בארות יצחק
בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף
מתוך:
מסע אל העבר של רחל כהן
בארות יצחק
ראשוני הקבוצה היו עולים מתנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) מצ'כוסלובקיה וגרמניה, שהתיישבו בפרדס חנה בשנת 1936 וקראו לקבוצתם "רמת השומרון". הם התגוררו בארבעה בתי אבן, צריפים ואוהלים, עבדו עבודה עונתית בפרדסי המושבה ופתחו משק עזר קטן לאספקה עצמית, שבו גידלו ירקות, פרות, תרנגולות, ברווזים ובהמות עבודה. בניגוד לקבוצות אחרות שהתגבשו מראש לפני ההתיישבות, (ויקיפדיה)
מתוך:
עליזה נגר