מאגר סיפורי מורשת

שמואל בן פלורה ויוסף כונן נולד באלכסנדריה, מצרים, בשנת 1948. המשפחה שלו גרה במשך שמונה חודשים באלכסנדריה עם סבו וסבתו.

בתחילת שנת 1949 הגיעו שמואל והוריו לארץ ישראל. הם עלו דרך איטליה (מכיוון שלא יכלו לבוא ישירות ממצרים) לנמל חיפה באונייה. ארגנו להם מגורים בבית עולים ליד נתניה.

בית העולים היה למעשה מחנה גדול של אוהלים. מחנות אוהלים כאלה הוקמו במקומות שונים במדינה הצעירה כדי לקלוט את מאות אלפי העולים שהגיעו מכל קצוות העולם להגשים חלום בן אלפי שנים של שיבת העם היהודי למכורתו. בבית העולים היו הרבה מאוד עולים מכל מיני מדינות.

בשנת 1950 היה מזג אוויר מאוד חורפי, היה שלג, והם גרו באוהלים. הכל קפא! כולל המים שהיו בברזים מחוץ לאוהל, היה מאוד קשה לגדל ילד בתנאים האלו. יחד עם תנאי החורף הקשים תקף את העולים החדשים גם וירוס חדש שגרם להרבה תינוקות וילדים לשיתוק עד שנמצא חיסון מתאים.

בשנת 1951 עברה המשפחה לגור בצריף במעברה ליד חבצלת השרון, גם שם היה קשה מאוד: התאורה הייתה על פתיליות נפט, אבל היו מים זורמים, והיו שירותים צמודים לבית. בשנת 1956 המשפחה בנתה בית בעיר נתניה, ושם מתגוררים בני משפחתו של סבא שמואל (אח שלו ומשפחתו) עד היום.

בנובמבר 1966 התגייס סבי לצבא, ובשנת 1967 נלחם במלחמת ששת הימים ביחידת ששמה הנדסה קרבית, בגזרה הדרומית בסיני.

סבתא מגי

מגי, סבתי, נולדה בשם מרגרט דרובנר, בבלגיה, אנטוורפן, בשנת 1949. בשנת 1967 מגי הגיעה לארץ ישראל כמתנדבת בקיבוצים, מיד אחרי מלחמת ששת הימים. היא התגוררה בנתניה עם דודתה ננסי, שעלתה ארצה בשנת 1960. כיום, מגי וננסי שומרות על קשר יומיומי ונפגשות פעם בשבועיים.

בתקופה זו מגי פגשה את שמואל, שבדיוק שירת בצה"ל. שנתיים לאחר מכן התחתנו והתגוררו בנתניה במשך שלוש שנים, ולאחר מכן התגוררו בתל אביב עד היום. למגי ושמואל יש שתי בנות ובן. בתם הבכורה, שגית, היא אימא שלי. לבת האמצעית קוראים שלי ולבן הצעיר קוראים זיו.

אימא שלי שגית, הבכורה בין שלושת הילדים של סבא וסבתא שלי, נולדה בשנת 1972. סבתא מספרת שהיא תמיד הייתה תלמידה חרוצה ומתמידה. בשירות הצבאי בצה"ל היא שירתה ביחידה של דובר צה"ל. אחרי הצבא התחילה ללמוד באוניברסיטה תקשורת וניהול. כיום היא בעלת תואר דוקטור בתקשורת  ומרצה באוניברסיטה. בשנת 1997 אמי התחתנה עם אבי נתי דינר. הוא גדל והתחנך בחיפה ועבר לגור בתל אביב.  בשנת 1999 נולד אחי הבכור עמית. ובשנת 2003 נולד אחי האמצעי רועי ובשנת 2010 אני נולדתי ואנחנו משפחה של שלושה בנים.

שלי, בתם השנייה של סבי וסבתי, נולדה בשנת 1975, שלוש שנים אחרי שגית. גם היא הייתה תלמידה מצטיינת ושירתה בצבא ביחידת הממר"ם. היום היא עובדת כמנהלת היי-טק. היא התחתנה עם אורן בשנת 2003. יש להם שלוש בנות, שהן בנות-דודותיי: עלמה, איה וליה.

זיו, בן זקוניהם של סבא וסבתא, נולד בשנת 1985, היה ונשאר ילד מחונן. שירת במשך עשר שנים כקצין בצבא קבע. לאחר שירותו סיים תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות במנהל עסקים במוסד היוקרתי M.I.T בבוסטון, ארצות הברית. בשנת 2013 התחתן עם הילה ולהם שני ילדים: אליענה ואורי.

הזוית האישית

אסף הנכד המתעד: היה ממש כיף בתוכנית הקשר רב דורי, היה כיף עם סבא, היה כיף במוזיאון, בקיצור – היה כיף בהכל.

סבא שמואל כונן תרם סיפור נוסף למאגר המורשת, כשהשתתף בתכנית בשנת 2016 יחד עם הנכדה עלמה, לקריאת הסיפור לחצו על הקישור: סבתא פוגשת את סבא