מאגר סיפורי מורשת

שמי גילה עזרא, נולדתי בשנת 1956 במושב מלילות בתחום המועצה שדות נגב. הוריי עלו מפרס בשנות החמישים, הקימו את המושב ועסקו בחקלאות גידולי שדה, רפתות ולולים. עזרתי מאוד להוריי במשק החקלאי, וכך גם כל הילדים, ועשו זאת בהנאה רבה.

למדתי בביה"ס יסודי "מעגלים" שהתקבצו אליו מ-4 מושבים סמוכים. לבית הספר הלכנו ברגל עם התיק על הגב והמון שמחה בלב, מרחק של 2 קילומטר כי לא היו הסעות.

בבית הספר היסודי למדתי עד כיתה ח’. חיי חברה היו תוססים מאוד. רוב הזמן היינו מחוץ לבית ושחקנו בטבע. בשבתות הלכנו מספר קילומטרים עד נחל גרר, שהיה מקום מפגש מרהיב עם נחל זורם לאחר החורף. החגים היו מפגש משפחתי מהנה ביותר. כל הדודים ובני הדודים התכנסנו יחד אצל סבא וסבתא במושב.

אני זוכרת בעיקר את חג הפסח עם המנהגים שלנו. בקריאת ההגדה כל הילדים יצאו מחוץ לבית מחופשים לבני-ישראל עם מטפחות וסלים כמו ביציאת מצרים. דודי עמד בראשם, נקש בדלת וביקש להצטרף לסעודת הפסח. התנהל שיח: מי אתם? בני-ישראל. מאין באתם? ממצרים. לאן פניכם מועדות? לארץ הקודש. לבסוף המסובים הזמינו אותנו לשולחן.

בתחילת כיתה ט’ עברתי לתיכון חקלאי "עיינות" עד סוף י’ב. המעבר היה קשה לי, כי הגעתי הביתה אחת לחודש, אך השקעתי בלימודים ובחיי החברה התוססים.

למדתי בסמינר למורות ולימדתי במשך 32 שנים. במקביל נישאתי בשנת 1980 ליוסי ז"ל. נולדו לנו ארבעה ילדים מקסימים: מיטל, רן, בן, אביה. נולדו לנו שמונה נכדים ברוך ה’, הקמנו בית במושב מנוחה, המשכנו את המסורת של הורינו עם החגים והשבתות ביחד. יש לציין שגם במשפחתו של בעלי ז"ל נהגו לחגוג יחדיו.

מזה 11 שנים שבעלי נפטר, אך אני ממשיכה להקפיד על גיבוש משפחתי בחגים ובשבתות. יש לנו קשר טוב והנכדים מאוד אוהבים לבקר במושב.

יצאתי לגמלאות לפני מספר שנים. אני מעסיקה את עצמי בחוגים שונים, טיולים, סיורים, ספורט, נמצאת במכללה להרצאות מעניינות. ביקור כמעט שבועי אצל נכדיי שמפוזרים בכל חלקי הארץ.

לסיפור נוסף של סבתא גילה – לחצו כאן

הזוית האישית

סבתא גילה: אחת לשבועיים נפגשתי עם נכדה יקרה שלי, אילה, לעוד משימה ועוד חוויה. אני מכירה את נכדתי טוב מאוד אך במפגשים אלה הכרתי עוד תכונות ועוצמות שיש לה: יצירתית, נעימה, ושולטת בתחומים רבים כמו שליטה במחשב. בכל פעם שנפגשנו אילה חיכתה לי בשער עם חיבוק ענק. אילה אמרה לי לא פעם: סבתא לא ידעתי עלייך ועל הילדות שלך.

אילה: היה ממש כיף והפעילות כייפית. התקרבתי יותר לסבתא ואני מאוד מעריכה אותה ואוהבת אותה.