מאגר סיפורי מורשת

סבא מרסל נולד בצרפת ב-24.10.1943 לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. משפחתו ברחה מפולין לצרפת טרם המלחמה ואחיו הגדולים הוחבאו בבתים נוצריים ונדדו בין משפחות ומנזרים. הוריו נדדו בין מקומות על מנת שלא להיתפס על-ידי הנאצים. לאחר שהסתובבו ברחבי צרפת מצאו מקלט בעיר שנקראת ויף איזר שם סבא מרסל נולד. אמא שלו נכנסה להריון במהלך המלחמה כיוון שהיתה שמועה שהנאצים לא לוקחים נשים בהריון למחנות. השמועה כמובן היתה שגויה אך בכל זאת ההורים של סבא הצליחו להינצל מלהגיע למחנות הריכוז בזמן שכל משפחתם שנשארה בפולין נספתה בשואה.

ההורים של סבא הגיעו לצרפת בעקבות אחיו של אבא של סבא שסייע להם עם עבודה לאחר המלחמה. לקראת סוף המלחמה ההורים של סבא אספו את האחים שהיו במסתור ועברו לפריז כשסבא בן שנתיים בערך, אחיו הגדול בן 12 ואחותו בת 7.

סבא גדל בפריז אך הוא לא הלך לגן הילדים כיוון שאימו חששה לשלומו. הוא התחיל לבקר בבית הספר היסודי בגיל 6 ומשם המשיך בלימודים עד האוניברסיטה בפריז שם למד כימיה.

בצרפת קיימת עד היום חובת גיוס לצבא לבנים. סבא גויס לצבא אחרי שלמד כימיה באוניברסיטה.

לאחר השרות הצבאי סבא עלה לארץ בשנת 1970 באוניה גלילה. הוא הכיר את סבתא רבקה באשקלון, הם התחתנו ועברו יחד לערד שם הוא עבד ככימאי במפעל נחל צין ונולדו להם שלושה ילדים.

סבא הולך לאיבוד בים:

בכל קיץ המשפחה של סבא הייתה נוסעת לנופש בעיר חוף בשם בארק במרחק כ- 400 קילומטר מפריז לחודש שלם. באחת הפעמים כאשר היה בן חמש סבא הלך לאיבוד על חוף הים והתחיל למרר בבכי. אנשים רבים ניגשו אליו ושאלו אותו לשמו ולשם הוריו אך הוא היה כל כך נסער שלא הצליח לדבר. הוא רק בכה ובכה.

לסבא היה בגד ים מנומר ולכן המציל הכריז על ילד אבוד עם בגד ים מנומר שנמצא בסוכת המציל. אמא שלו הגיעה מהר לאסוף אותו וכדי להרגיע אותו היא לקחה אותו לרכוב על חמור בחוף.

סבא עם בגד הים המנומר

הרעלת קיבה

כשסבא היה בן  24, בשנת 1967, (בצבא). סבא עדיין היה בצרפת ונתנו לו חופשה בגלל פורים. סבא שלא ידע כל כך הרבה על חגים יהודיים שאל את כולם: "איזה חג? איזה חג?" וכולם ענו לו: "החג של אסתר" והוא עדיין לא הבין באיזה חג מדובר. הוא אמר לעצמו: "טוב אם נותנים לי חופשה אז למה שאני לא אלך." הוא ועוד חייל יהודי הוזמנו לחגיגת פורים אצל משפחה יהודית. הם הלכו לבית הכנסת וסבא לא הבין למה כולם מרעישים. אחרי זה הוא אכל ארוחת ערב חגיגית עם המשפחה שהזמינה אותו והוא והחייל חזרו לבסיס. כשהם הגיעו לבסיס אמרו להם שכולם חלו מקלקול קיבה וסבא שלי שמח וחשב זה נס פורים!!!

כיתה א

בשנת 1970 סבא עלה לארץ בגיל 27, באנייה בשם גלילה. סבא בקושי ידע עברית והוא התחיל ללמוד באולפן בקיבוץ יד מרדכי.

באחד הימים סבא החליט להסתובב בקיבוץ. בטיול הוא פגש קבוצת ילדים מהקיבוץ אשר עשתה טיול רגלי עם המורה. הילדים שאלו אותו באיזה כיתה הוא, סבא חשב שהם מדברים על הכיתות באולפן ולכן הוא אמר: "אני כיתה א'" וכל הילדים התחילו לצחוק… סבא לא הבין למה הם צוחקים.

בשנים שחלפו הוא הבין למה הילדים צחקו…

השיר: comme toi הוא שיר בצרפתית שסבא מאוד מתרגש ממנו. מי שכתב את השיר Jean-Jacques Goldman מדבר בשיר עם הבת שלו ואומר לה: את אוהבת לרקוד ולשיר בדיוק כמוה. השיר נכתב לזכר הנשים שנספו באושוויץ.

הזוית האישית

סבא מרסל: אהבתי מאוד את הביקור בבית התפוצות: ראשית מהחפצים שהוצגו, ההסברים של המדריכה במקום וההתלהבות של דניאל הנכד שלי בדברים שהיו פעם. במפגשים נהניתי מאוד לשחק וליצור עם הנכד שלי. דניאל הנכד: התחברתי לסבא וסבתא במפגשים והיה לי מאוד כיף. דניאל השתתף בתכנית עם סבא מרסל וסבתא רבקה, שסיפורה: ילדותי עם סבתא במעברת פרדס כץ – פורסם באתר.