מאגר סיפורי מורשת

שמי עמית אבני, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי יונה ינטל – אורלב, זו סבתא שלי מצד אימא. סבתא שלי נולדה בישראל ברמת גן וסיפרה לי סיפורים על ילדותה. בחרנו ביחד להעלות את הסיפור על הפגישה המרגשת של סבתא וסבא שלי.

סבתא יונה ינטל – אורלב מספרת

"הייתי בת 23, לאחר שירות צבאי, עבדתי כאחות בבית חולים "תל השומר", התקופה הייתה תקופת הכוננות למלחמה שעמדה לפרוץ "מלחמת ששת הימים". המתיחות בארץ הייתה גדולה וגוייסו המוני חיילים וכל חייל בבתחומו ובמקצועו המתין ונערך לפרוץ המלחמה וגם אני בינהם.

גוייסתי לבנק הדם בתל-אביב "קיבלתי" אמבולנס צבאי והיה עלי מידי יום לנסוע למרכז אחת הערים: תל-אביב, אשדוד, רמלה ועוד, ולהתרים דם לבנק הדם, כמלאי, במידה ותפרוץ מלחמה. אומנם פרצה מלחמת ששת הימים, שהסתיימה כעבור שישה ימים.

אחות ראשית בבית ההבראה וההחלמה לפצועי צה"ל

בתום המלחמה, נשלחתי מהקרפ"ר –  מפקדת קצין רפואה ראשי, "לנוח" בסוף השבוע בבית ההבראה הצבאי שבעכו, לאחר מספר שבועות של עבודה קשה בהתרמת דם. כשהגעתי למקום התקבלתי בברכה על ידי צוות החיילים – אחיות, רופאים, חובשות: "ברוכה הבאה האחות הראשית החדשה". השתוממתי האם זה בית ההבראה שלי? התעשתתי והבנתי…

קיבלתי בהבנה את התפקיד ומילאתי אותו כמיטב יכולתי במשך שמונה חודשים כאחות ראשית. העבודה עם הפצועים המחלימים ועם הצוות המקצועי הגדול הייתה קשה, אך מלאת סיפוק. טיפלנו בכ-300 פצועים לאחר אישפוזים ודאגנו להמשך הטיפול בהם בקהילה.

 מכתב לסבא הפצוע

אחד הפצועים שזכה לקבל ממני טיפול מיוחד היה יורם, טיפול שהפך לחברות והסתיים בנישואינו בתאריך 19.3.1968. לאחר נישואנו הפכתי להיות אחות בריאות הציבור, (טיפת חלב ובית ספר).

 בבית ההחלמה בעכו – שם סבתא הייתה האחות הראשית ושם פגשה את סבא

בקישור ניתן לקרוא את סיפורו של סבי ועל שבט אורני: סבא יורם אורלב נפצע במלחמת ששת הימים

הזוית האישית

סבתא יונה אורלב: עמית, השתתפנו השנה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי יחד עם כיתתך עמית. נהנינו מאד, סבא וסבתא שלך "לעבוד" יחד. סיפרנו כל אחד מאיתנו את אחד מספורי חיינו. סבא סיפר את הסיפור על הפציעה במלחמת ששת הימים, ואני סבתא, סיפרתי על הטיפול בסבא הפצוע כאחות, טיפול שהסתיים בחתונה שלנו. היה תענוג לעבוד איתך נכדתנו ומאד אהבנו ונהננו מהתענינותך בספורי העבר שלנו.