מאגר סיפורי מורשת

שמי נועה וייך אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרת המעורבות החברתית העלתי את סיפורה של סבתי שרה וייך, סיפור ילדותה בתל אביב של פעם: "סבתא שרה וייך מספרת על ילדות בתל אביב".

סיפור זה מוקדש לסבי שאול בסון, סבי מצד אבי, שעלה עם משפחתו לארץ מעיראק. סבי שאול, נולד בעיראק להוריו כדורי ושרה, שהחליטו לעלות לישראל עם משפחתם בשנת 1951.

העלייה מעיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה

רקע

מבצע עזרא ונחמיה, נקרא גם מבצע עליית יהודי בבל. זה היה מבצע בו הועלו יהודי עיראק לישראל שנערך בין השנים 1950 – 1950. שנות ה 50 היו השנים בהם הייתה עלייה המונית לישראל לאחר הכרזת עצמאותה. החוק העיראקי אסר על היהודים לצאת מעיראק ובתחילה יצאו רבים בדרך בלתי לגאלית לישראל דרך איראן. בשנת 1950 ממשלת ישראל הצליחה להשיג היתר יציאה ממשלת עיראק ובכך התאפשר להעלותם לארץ. יחד עם הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט, אורנו מטוסים שהביאו את העולים לארץ.

סבא רבא כדורי וסבתא רבתא שרה עלו בעלייה זו בשנת 1951, בעזרת הסוכנות היהודית. משדה התעופה לוד, הועברו לשער העלייה, זה מחנה עולים מרכזי בתקופת העלייה ההמונית , ליד חיפה. משם עברו למעברה ליד פרדס חנה, ומפרדס חנה הגיעו לרמלה. סבי מספר שזו הייתה תקופה של מעבר ממקום למקום עד שהיגיעו לעיר רמלה, שם נשארו וחיו עד היום.

במעברה, מספר סבא, הם הגיעו קיבלו שני אוהלים קטנים וזו נחשבה להטבה גדולה, כי הם היו משפחה גדולה ומרובת ילדים ולכן קיבלו אוהל גדול. הם חיו בתנאים הקשים במעברה באוהלים במשך חמש שנים עד לשנת 1956. ואז סוף סוף קיבלו דירה במה שנקרא אז שיכונים.

משחק ילדות

סבי סיפר לי על חברי ילדותו. הם היו קבוצת ילדים בגילאי 10-12 בקשר חברי הדוק, הם לא נפרדו עד הגיוס לצבא. הם בילו הרבה שעות ביחד באותה השכונה, שחקו ונהנו. בין המשחקים שהם נהגו לשחק בילדותם: הם היו משחקים הכי הרבה במשחק הגואים,סביבונים וכמובן כדורגל.

 סבי שאול בסון

שאול ואחיו (ארבע אחים ושלוש בנות), למדו ביחד ב"בית ספר ממלכתי ב' ". סבי שאול הצטרף לתנועת הנוער הצופים ומאוד אהב ללכת לשם. בהמשך למד בבית ספר של אגודת ישראל במשך שמונה שנים ולאחר מכן המשיך לימודיו בקורסים מקצועיים בתחום החשמל, במקביל ללימודיו תמיד גם עבד עד לשנת 1962, בה היגיע לגיל הגיוס לצבא.

שירות הצבאי

סבא שאול שרת בשירות החובה בצה"ל בין השנים 1962 – 1965 – שלוש שנים כנהוג אז. תחילה היה ביחידה קרבית, לאחר מכן עבר לתפקיד נהג צבאי בחיל ההנדסה ובפיקוד המרכז. סבי שאול המשיך כל השנים בפעילות הצבאית במסגרת המילואים ולקח חלק בכל מלחמות ישראל, עד לגיל בו שוחרר משרות המילואים כשהיה כבר בן 56. מבצע כראמה זכור לו  במיוחד עליו הוא סיפר לי.

מבצע כראמה

פעולת כַּרָאמַה שרבים קוראים לה מבצע תופת, הייתה בכפר בירדן שנקרא כראמה, פעולה בה פשטו יחד הצנחנים, כוחות השריון וחיל אוויר ב-21 במרץ 1968, על מפקדת הפת"ח, בה ישב יאסר ערפאת. זה היה קרב קשה. במהלך הקרב שם המשאית בה היה סבי שאול התנפצה, זה קרה מרסיס במנוע שנפל בתוך האוטו והשבית אותו.

החיים באזרחות

לאחר השירות הצבאי, סבא התחיל לעבוד כנהג משאית במשך 12 שנה. תקופה ארוכה זו של נהיגה נתנה את אותותיה, וכשכבר היה קושי הוא החליט לעשות הסבה מקצועית ובחר להיות סוכן מכירות, בחברת "ד"ר פישר" – "קבוצת חברות פרמצבטיקה וקוסמטיקה רב-לאומית הנחשבת לאחת הגדולות הפועלות בישראל בתחומה".  בחברה זו עבד כ- 20 שנה. כעשר שנים עבד במתנ"ס בעיר רמלה כאב הבית של המתנ"ס. תקופה האחרונה לפני פרישתו לגימלאות עבד במכון רישוי לרכב ומשם כבר יצא לפנסיה.

לסבי שאול שהיום הוא פנסיונר, יש תחביב – הוא אוהב להחמיץ חמוצים ולהכין עמבה. הוא ממש מומחה בתחום וכל תוצרי ההחמצה שהוא מכין נחטפים כי הם ממש טעימים. הוא נותן ומחלק אותם בשמחה לכל מי שמבקש ואוהב.

חפץ שעובר במשפחה – מטבע דינר

כשסבי שאול נולד הוא קיבל מאבא שלו בטקס ברית המילה – מטבע של "דינר" (לירה ירדנית) וכשהבן שלו התחתן נתן את זה לאישתו במתנה.

תמונה משפחתית

המסר של שאול לדור הצעיר הוא :

כששאול היה במעברה, הוא מספר שלא היו להם נכסים או רכוש, הם עלו לארץ בידיים ריקות. עם השנים, הם התמידו ולמדו – כל אחד בתחום מקצועו. זה מסר לדור הצעיר – תמיד צריך לחסוך ולשמור בצד כסף לכל צרה שלא תבוא. חשוב לחסוך כדי שבעתיד יוכלו לרכוש דירות ולהתבסס והכי חשוב אומר סבא זה לדאוג שהילדים ימשיכו וישמרו על המורשת המשפחתית.

 תמונה משפחתית מורחבת

הזוית האישית

הנכדה נועה: מאוד נהנתי לעשות את העבודה עם סבא שלי ולדבר איתו, גיליתי דברים חדשים עליו ועל המשפחה שלי שלא ידעתי קודם היה מעניין לשמוע, להקשיב ולדעת. כל התהליך היה מרתק ומצחיק, כי סבי הוא איש עליז ושמח.