מאגר סיפורי מורשת

שמי יותם מר חיים, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי אליעזר. סבי נולד בשנת 1949 בירושלים. במהלך שיחותינו, סיפר לי על ילדותו בירושלים ואת סיפורו תיעדתי.

 לקט מזיכרונות הילדות של סבא אלי 

כשסבי היה בן עשר הוא התארח אצל דודים שלו בקיבוץ. בקיץ הם הדריכו בקייטנה, ויום אחד לקחו את החניכים לבריכה. גם הוא הצטרף אליהם. שאלו אותו אם הוא יודע לשחות, ענה "בוודאי" וקפץ לבריכה. בפועל עדיין לא ידע לשחות והתחיל לטבוע. הדודים קפצו לבריכה והצילו אותו.

חברי ילדות

היה לו חבר אחד טוב מאוד שהיה איתו מהגן ועד לכיתה ח׳, גם לו קראו אלי. היו לו עוד חברים ובכיתה ה׳ והגיעו עוד חברים  חדשים כשהוא הצטרף לתנועת הצופים, אבל כל החברים היו מהשכונה. חלק מהם ממשיכים להיפגש פעם בכמה שבועות ויוצאים לטייל ביחד.

 סבי בילדותו

בר מצווה

סבא גר בחיפה, אבל כמעט כל המשפחה גרה בירושלים ולכן ההורים שלו החליטו שה"בר מצווה" תהיה בירושלים. היה לו מורה בחיפה וכאשר הוא עלה לתורה, המורה לא היה שם. לירושלים בא איתו החבר הטוב שלו שסבא רצה שיהיה איתו בחגיגת הבר מצווה שלו.

כבר ביום שישי שלפני הבר מצווה, משפחתו של סבא והוא עלו לירושלים ברכבת. הם ישנו אצל סבא וסבתא שלו. בשבת בבוקר עלה סבא לתורה בבית הכנסת ישורון, בו עלה לתורה גם אביו כשהייתה לו בר מצווה. במוצאי השבת חגגו לו  חגיגה באולם בירושלים, בהשתתפות בני משפחה רבים וחברים. היה חשוב לסבא שבר המצווה שלו תתקיים בירושלים, עם כל המשפחה.

הדרשה שסבא נשא במסיבת בר המצווה שלו:

וזו לשון הדרשה:

"כבוד הורי היקרים, סבי וסבתותי היקרים, משפחתנו הנכבדה, אורחינו וידידינו הנכבדים, היום מלאו לי שלוש-עשרה שנה ונכנסתי לעול המצוות. מיום זה חלים עלי כל החובות, וכונתי בשם חדש 'בר מצווה', כלומר, חוייבתי במצוות והנני נחשב לגדול וניתן לצרפני לכל דבר שבקדושה. בימים אלה החילותי לשים את התפילין. תפילין אלו מסמלים לנו את חרות עמנו משעבוד המצרים והתהוותינו לעם, ומקום הנחתם הוא על הראש ועל היד, שהראש הוא מקור המחשבה והיד היא הזרוע המבצעת לאמר כי מהיום חייב אני לכרוך מעשי במחשבותי.

בהזדמנות חגיגית זו, ברצוני להודות להורי היקרים, שגדלוני וחנכוני עד הלום, והנני מבטיחם שאתנהג בדרך הישרה ואשביע רצונם כל ימי חיי. כמו חן ברכות לסבי וסבתותי, למשפחתנו וגם לידידנו ואורחנו שבאו להשתתף בשמחתי, שהיא שמחה גדולה, שכן לכבודה עלינו לבירתנו הנצחית ירושלים.

אסיים בתפילה שנזכה כולנו לחיים טובים של שלום, להתגשמות חזון נביאנו ובנין ארצנו, אמן."

תקופת ההתבגרות

בתיכון סבא למד הנדסאות בניין בבית הספר להנדסאים (בסמ"ת) שבחיפה. אחרי שחרורו מהצבא למד סבא בטכניון שבחיפה בפקולטה להנדסה גיאודטית.

סבא התגייס בחודש פברואר 1969 לחיל הנדסה קרבית. לאחר הטירונות עבר קורס מכי"ם, קורס משקי"ם וקורס קצינים. הוא שרת כקצין והדריך בקורסים של חיל ההנדסה בבית הספר להנדסה צבאית. השתחרר לאחר שלוש שנים של שירות חובה בחודש פברואר 1972. במילואים היה מפקד בגדוד הנדסה קרבית והשתתף במלחמת יום הכיפורים. סבא השתחרר ממילואים בדרגת רב סרן בשנת 2000.

עבודה

סבא עבד כמהנדס בכמה מקומות ובמגוון תחומים. הוא עבד בתכנון כבישים, ביצוע כבישים וניהול ופיקוח כבישים ופיתוח, בארץ ובחו"ל. הוא עבד כשמונה שנים בחוף השנהב (אפריקה) ובעשרים ושתיים השנים האחרונות עבד ברשות הנמלים, בפרויקטים של בינוי בשלושת הנמלים המסחריים של ישראל (חיפה, אשדוד ואילת) ויצא לגמלאות בסוף שנת 2016.

בחוף השנהב עבד בתכנון וסלילת כבישים עירוניים ובין עירוניים, בבניית גשרים ובפיתוח שטחים לצורכי בניית מבנים ושטחי גינון.

בישראל עסק בתכנון ופיתוח שטחים וכבישים עירוניים וכן בהכנת תשתיות להקמת יישובים חדשים, בעיקר בגליל. ברשות הנמלים עסק בניהול פרויקטים של הקמה ושיקום רציפים בנמלים, בפיתוח תשתיות ושטחי אחסנה והקמת מבני משרדים ושירות בשטחי הנמלים. כמו כן עסק בסלילת מסילות רכבת ותחנות.

עבודתו בנמלים

סבא שימש כראש אגף בינוי וביצוע במשרד הראשי של רשות הנמלים בתל-אביב. במסגרת תפקידו הוא ליווה את עבודות התכנון, הביצוע, הפיקוח וניהול פרויקטי הבינוי בשלושת הנמלים המסחריים בישראל (חיפה, אשדוד ואילת) וכן במעגן הדייג בקישון. הפרויקטים בנמלים כללו עבודות של הקמה, שיקום ושידרוג של רציפים ומזחים, הכשרת שטחי אחסנה למכולות, למטענים שונים ולכלי רכב. כמו כן כללו הפרויקטים בנמלים הקמה ושיקום של מבני שירות, מבני מנהלה, שערים ותשתיות תת-קרקעיות. עבודתו כללה גם ליווי של מתכננים ויועצים, מודדים, מעבדות, קבלנים ומפקחים.

פרויקט מעניין – הארכת רציפים בנמל אשדוד:

לצורך קליטת אוניות נוספות וגדולות היה צורך להאריך בנמל אשדוד שני רציפים בכמאה מטרים נוספים כל אחד. בהמשך לרציפים הקיימים הוחדרו בים קירות משיגומי פלדה (לוחות פלדה המוחדרים עמוק לתוך קרקעית הים באמצעות פטישים כבדים). בקצות שני קירות השיגומים החדשים הוחדר קיר שיגומים סוגר המחבר את שניהם, כך שלמעשה נוצרה בריכה סגורה מוקפת בקירות שיגומים (אחד הקיים ושלושה חדשים).

באמצעות אוניית מחפר גדולה אשר חפרה חול מקרקעית הים מחוץ לנמל מילאנו את הבריכה שנוצרה בין השיגומים בחול זה אשר הודק באמצעות מכבשים ומרטטים. על פני החול סללנו משטחי אספלט ובטון. כמו כן הם בנו תשתית למנופים הגדולים המיועדים לשנע מטענים כמו מכולות, אל האונייה וממנה. בנוסף כלל הפרויקט התקנת אביזרי רציף כגון: זקפים לקשירת האוניות, מגיני גומי להגנת דופן האונייה ומבנה הרציף.

בסיום הפרויקט החלו אוניות לפקוד אותו ולשנע מטענים.

הזוית האישית

הנכד יותם: נהנתי מאוד לעשות את העבודה הזאת והיה מאוד כיף לדבר עם סבא שלי על עברו. אני למדתי שסבא היה קצין בחיל ההנדסה הקרבית ושפעם רכבות היו תחת רשות הנמלים.

סבא אלי: התרשמתי מאד מהתעניינותו הרבה של יותם בתולדות המשפחה וקורותיה. נהניתי מאוד ממפגשינו המשותפים במסגרת תכנית הקשר הרב דורי ואני תקווה שתרמתי את חלקי בהעשרת הידע של יותם.

סבא אליעזר מר-חיים, השתתף בתכנית הקשר הרב דורי בשנת 2020, בבית ספר דליות שביוקנעם עילית ויחד העלו את הסיפור: "מה קרה שנה אחרי קום המדינה". השנה השתתף פעם נוספת בתכנית והפעם עם נכדו יותם מר-חיים.