מאגר סיפורי מורשת

לעילוי נשמת הרב המקובל האלוקי הרב מרדכי אליהו, זצוק"ל זיע"א ולעילוי נשמת הנביא הרב המקובל האלוקי הרב ברוך שפירא, זצוק"ל זיע"א

הרב מרדכי אליהו נפטר בכ"ה סיון, היה הרב הראשי לישראל, אשתו עזרה לו. הרב ברוך שפירא נפטר בי"ח טבת, היה נביא בדורנו, אשתו עזרה לו.

שני הרבנים הללו היו שמים יד על הכריכה של ספר, ומיד קראו כל מה שכתוב בו. מישהו ניסה להסביר לי שזה כמו היום גיבוי של מחשב, במהירות כל המידע מוזרם. להם היה גם מובן. בין השניים היה קשר נפשי אלוקי עמוק, למרות שלא נפגשו בחיים.

הרב שפירא, הנביא, שלח מכתב עם עמודים רבים על ידי תלמידו לרב אליהו. הרב אליהו ענה שבעמוד מסוים בשורה מסוימת הבין את המסר האלוקי שהרב שפירא שלח ליידע את הרב אליהו.

הרב שפירא בא מרוסיה, ובמלחמה בין החומים לשחורים תלו אותו. הוא נפטר. כשהמלחמה גברה זרקו אותו והוא חזר לחיים. הלך לחפש אוכל אצל גוי רוסי. רצה לתת לו דבר האסור על ידי יהודים. הרב לא לקח. הגוי קרא לבנו הבריון ונתן לו סטירה, ואמר: היהודי כל כך רעב. לפני 3000 שנה ה' ציווה עליו לא לאכול והוא שומע ומקיים. ואילו הבן של הגוי לא שומע לאביו מהרגע לרגע.

הרב שפירא היה החברותא של הסטייפלר. היה צמחוני, ובמו ידיו בנה בצפון את ישוב "אמירים". היו מטפלים במקום בעזרת צמחונות. עבר לגור בדרום במצפה רמון. שם הקים ישיבה מול הכוחות הרוחניים של עשו, כדי להלחם בכוחות עמלק הנמצאים ממול. ובכך הציל את כוחו הרוחני של עם ישראל.

הרב לא ישן והיה מוסר נבואות. לימים עבר לגור במעלה אדומים ברחוב מדבר יהודה 24, נדמה לי, מתחת לכביש, דירה קטנטנה, צנועה שבצנועים. הרב לא לקח כסף מהבאים אליו לקבל עצה. לימים ביקש מתלמיד שיכתוב את דברי התורה שלו, וממכרת משפחה בשם עליזה שתכתוב את הנבואות שלו. בכל שנה ביארצייט של הרב התלמידים בודקים מה מהנבואות התקיים.

מבין נבואותיו: נפילת מגדלי התאומים בניו יורק – הרב קרא לזה נפילת "עגל הזהב". שם היתה הבורסה העולמית, שיהיה נשיא שחור בארה"ב שיהיה לא טוב לישראל. ועוד ועוד.

לרב יש בנים ששירתו שנים רבות בצבא ועסקו בדברים סודיים. כשעמדו לפרוש שאל אותם הרב: "האם לדעתכם גמרתם לשרת את צרכי הבטחון של עם ישראל?" (לא ציטוט מדויק אבל אלו פני הדברים), והם נשארו לשרת עוד שנים רבות.

הרב נפטר מעל גיל 100 בח"י טבת. בהלוויה ספד לו הרב מרדכי אליהו, זצוק"ל זיע"א.

זיכני הקב"ה והכרתי את שני הרבנים המקובלים האלוקיים הללו. זצוק"ל זיע"א. נהגתי ללכת בשבתות לשיעורים של הרבנית צביה חנה בת אביגיל, שתח', אשת הרב מרדכי אליהו. הייתה מלמדת אותנו פרשת שבוע וגם הרבה אקטואליה, יחד עם כיבוד של ברכות "אמנים" לכמאה נשים בכל פעם.

שבת אחת ספרה לנו הרבנית: הרב מרדכי אליהו, זצוק"ל זיע"א, היה גאון והרצה באוניברסיטאות. יום אחד קם יהודי דתי ושאל את הרב: "אם אני מדבר אל ה', האם ה' שומע אותי?" ריבון העולמים שלח לרב תשובה מהממת, הארת ה'. ענה הרב: "בימינו יש כמעט לכל אדם בעולם פלאפון. מה המילה הראשונה שאומר אדם כשעונה לפלאפון? התשובה היא "הלו" (הלא), בכל העולם, אמר הרב. דוד המלך חזה את קיום הפלאפון ובימינו אנחנו מחזיקים אותו בגשמיות. בתהילים צ"ד פסוק ט' (שיר של יום רביעי) "הנוטע אוזן הלא ישמע, אם יוצר עין הלא יביט. היוסר גוים הלא יוכיח, המלמד אדם דעת". אמר הרב אליהו: הנוטע אזן הלא ישמע – זה הפלאפון. אם יוצר עין הלא יביט – זה המצלמה בפלאפון, גם הטלויזיה וגם האינטרנט. המלמד אדם דעת – ה' נתן לאדם שכל לבנות דבר כזה, אז מה אתה חושב, שה' לא רואה ולא שומע אותנו? בוודאי שכן!". אמרתי לרבנית אליהו: את הארת ה' הזו לרב אליהו, זצוק"ל זיע"א, אני משתדלת להפיץ ברבים, כי זה משהו עצום, נבואת דוד המלך שבאה להתגשמות בדורנו.

הרב ברוך שפירא, זצוק"ל זיע"א, אמר שדורנו זה דור המשיח. בעבר כל דבר לקח המון המון זמן, כמו למשל מכתב לעורך דין לקח חודש עד שהגיע המכתב, עד שבדק בספרים – בין חצי שנה לשנה, ועוד כחודש עד שהגיעה התשובה. זאת אומרת כל שאלה לקח יותר משנה לקבל תשובה. היום כולם רוצים מעורך הדין תשובה מיד עכשיו. בזכות המכשיר הפלאפון והאינטרנט הכל פה ומיד ועכשיו. אלו ימות המשיח. "בעיתו אחישנה".

מימין: המקובל הרב מרדכי אליהו, משמאל: המקובל הרב ברוך שפירא

סיפור סייעתא דשמיא וחסד של אנשים עם מציאת הפלאפון שלי

בדיוק ביום שכתבתי עם התלמיד שעוזר לי את "קורות דוד המלך", שכחתי על השולחן של המחשב בבית הספר את הפלאפון שלי. הגעתי הביתה, ראיתי שהפלאפון איננו, והיה לי צער גדול. זה הקשר שלי עם החוץ ועם בנותי. בעבר כשלא עניתי לבנותי, הן דאגו. המשטרה פרצה לי את הבית דרך החלון לבדוק שאני בסדר. הטראומה היתה איומה.

חשבתי שלמחרת אלך לבית הספר ואקח את הפלאפון, אבל מה יהיה עד אז. שכנה הגיעה אלי הביתה וסיפרתי לה. היא עזרה לי עם המכשיר שלה למצוא את הטלפון של המנחה, שכבר לא היתה בבית הספר. המנחה שלחה הודעה בוואצאפ של מורי בית הספר לבדוק האם מישהו עדיין נמצא בבניין. לא ענו. בינתיים הדלקתי נר לכבוד רבי מאיר בעל הנס, עמדתי ליד הנר ואמרתי: "אמר רבי בנימין: הכל בחזקת סומין עד שיבוא הקב"ה ויאיר את עיניהם של ישראל". ואמרתי שלוש פעמים: "אלוקא דמאיר ענני".

ואז פתאום מורה אחת שהייתה באיזור לקיים מצוות כיבוד הורים ולבקר את אמה הגרה בקרבת בית הספר, הגיבה להודעה. היא הטריחה את עצמה להכנס לבניין, לחפש ליד המחשב בחדר המתאים, ומצאה! המורה הזו נסעה מיד לבית שלי והביאה לי את הפלאפון! הייתי מאד מאושרת!  נחסך ממני סבל מיותר על ידי קיום מצוות השבת האבידה.

"רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" – משנה רבי חנניא בן עקשיא.

הזוית האישית

יהודה ואפרת: נהנינו מאוד לעבוד על הסיפור יחד ולהעלותו לאתר. כאן החשוב חסד של הזולת לאנשים.

אפרת איתן תרמה סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים: 

עם ישראל חי

בית המקדש הכללי והאישי שלי