מאגר סיפורי מורשת

תשעה נינים, תשעה נכדים ושלושה ילדים – זאת המשפחה שיחזקאל ואסתר מנור הקימו. הם נולדו וגדלו בתנאים שונים מאוד, סבתי, אסתר, נולדה בירושלים בשנת 1934 וגדלה עם הוריה ושמונת אחיה ואחיותיה. סבי יחזקאל נולד בעיראק בשנת 1933 עם הוריו ושלושת אחיו. הם נפגשו בירושלים לאחר שסבי עלה ארצה ומאז הכל היסטוריה.

סבתא אסתר

סבתי נולדה בשנת 1934 בירושלים בשם אסתר טנג'י. היא גדלה במשפחה מרובת ילדים בעיר העתיקה בחיים משותפים עם הערבים. כשפרצה מלחמת השחרור, כל משפחתה נאלצה לחיות בעוני רב, ואביה ושניים מאחיה הגדולים נלקחו לשבי ברבת עמון בירדן. לאחר הניצחון הירדני בעיר העתיקה, המשפחה שוכנה בשכונת קטמון בירושלים בבית קטן מאוד.

סבתי תמיד אהבה לספר למשפחה על חייה כילדה, ואיך גדלה בעולם שונה מאוד מהעולם שאני ושאר הנכדים מכירים. ישנם מספר סיפורים שכל בן משפחה מכיר בעל פה. אחד מהם הוא הסיפור הבא: לאחר הניצחון הירדני בעיר העתיקה, המשפחה הוצאה דרך שער ציון. זה היה זמן מה אחרי בת המצווה של סבתי לכבודה הוריה קנו לה שעון יקר מזהב. השעון היה מאוד מיוחד בשבילה. למרות העוני והתנאים הקשים בהם הוריה היו צריכים לשרוד ולגדל ילדים, הם קנו לה אותו. ביציאה דרך שער ציון, אחד מהחיילים לקח לה אותו. הרגע הזה נשאר חקוק במוחה לאורך שנים.

בשכונת קטמון המשפחה שוכנה במקום קטן מאוד ביחד עם עוד משפחה מרובת ילדים. הם חיו 16-17 נפשות ביחד ונאלצו לחלוק חדר שירותים אחד בתנאים נוראים. הם חיו כך בלית ברירה, עד שלאחר כמה שנים חזר אביה מהשבי והם שיפצו חלק מהבית, וכך הצליחו לשפר מעט את תנאי המגורים.

כך אסתר חיה עד גיל ההתבגרות, וכשהגיעה לגיל 16, היא עזבה את ביתה בניגוד לרצון הוריה. היא חיה בקיבוץ חולדה בשפלה, והצטרפה לנוער הלומד והעובד, שם הייתה עד הגיוס. בצבא היא שירתה בנח"ל, ולאחר מכן הכירה את סבי.

סבא יחזקאל

סבי יחזקאל נולד בשנת 1933 בעיראק בשם יחזקאל מזרחי וכשהיה בן 8 עלה עם הוריו ושלושת אחיו ארצה לירושלים. כשמלחמת השחרור פרצה הוא היה בן 15 והתגייס לאצ"ל. הוא תלה כרוזים שקשורים למלחמה עד שנתפס ונכלא בכלא למשך שבועיים. לאחר קום המדינה הוא התגייס לצה"ל. אחרי שסיים את שירותו הצבאי הוא פגש את סבתא שלי.

משפחת מנור

סבתי וסבי נפגשו במסיבה בירושלים. לאחר כמה שנים הם התחתנו והולידו שלושה ילדים. סבתי אסתר נהפכה לאסתר מזרחי, אבל היא וסבי רצו שם משפחה אחר שמשותף לשניהם. הם בחרו בשם מנור, וכך נולדה משפחת מנור. הם המשיכו לגור בירושלים אך מצבם הכלכלי הרע הקשה עליהם מאוד. סבי עבד כסנדלר והיה מאוד מוכשר ומקצועי בעבודתו וסבתי הייתה עקרת בית. עבודתו של סבי כסנדלר לא הספיקה כדי לפרנס את המשפחה, והוא החליט לבחור בעבודה שתתרום למדינה. באותה תקופה שוטרים חדשים יכלו להתגייס עד גיל מסוים, וסבי שהתקרב לגיל זה, מיהר להתגייס למשטרה. לאחר שהתקבל וסיים את הקורס לשוטרים בירושלים, הוא וסבתי החליטו לעזוב את ירושלים. המשטרה נתנה להם שתי אופציות לשינוי מגורים – מעבר לאשקלון, או מעבר לאילת. הם בחרו לפתוח פרק חדש בחייהם ולעבור לאילת.

המעבר לאילת

באילת סבי המשיך לעבוד כשוטר, ומספרים עליו שהיה שוטר מאוד ישר, ערכי, מוכר ואהוב באילת. במשך מספר שנים הוא ניהל את מחלקת החקירות באילת. סבתי התחילה לעבוד בדואר ועבדה כדוורית במשך שנים ארוכות עד היציאה לפנסיה. שניהם מאוד אהבו את עבודתם והילדים אהבו מאוד לגדול באילת. במבט לאחור, ההחלטה לעבור לאילת הייתה מוצלחת מאוד.

לפני מספר שנים סבי נפטר, וגם סבתי נפטרה. אחריהם השאירו משפחה גדולה שתמשיך לספר את סיפורם גם בעוד שנים רבות.

הזוית האישית

ליה הנכדה המתעדת: השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי גם בשנים קודמות וראיינתי את סבתי כשתיעדתי את סיפור חייו של סבי ז"ל. תוך כדי תהליך התיעוד השנה סבתי נפטרה, ובחרתי להמשיך בתיעוד ולסיים אותו עם המידע שהיא נתנה לי ועוד מידע מהמשפחה. היינו מאוד קרובות ואני שמחה מאוד שזכיתי לשמוע על חייה ולתעד הכל בתכנית הזאת. כך אני יכולה להיות בטוחה שלעולם לא אשכח את מה שהיא סיפרה, וכך קרובי משפחה יכולים להיכנס לאתר ולקרוא על חייה.

ליה תרמה סיפור נוסף למאגר המורשת, על סבא יחזקאל מנור. לקריאתו לחצו על הקישור:

חיים שכאלה – יחזקאל מנור

סבתא אסתר מנור מאילת