מאגר סיפורי מורשת

ילדותי בקריית חיים המופלאה 

נולדתי בשנת 1945 בעיראק. בשנת 1948 עלינו לארץ – אני, אחי ושתי אחיותיי יחד עם דודים. הוריי נפטרו שניהם בעירק טרם עליתנו לארץ ישראל.

לאחר תקופה מסוימת הועברתי על ידי דודיי לבית יתומות בחיפה. במוסד זה המתנתי למשפחה שתאמץ אותי.

בשנת 1951 הגיעו מי שלימים יהיו ההורים, לביקור בבית היתומות ובחרו בי מבין מספר ילדות שהיו יחד במרפסת. אחרי מספר ביקורים הגיעו שרה ואריה להחלטה להשלים את התהליך ולאמץ אותי להיות בתם החוקית והיחידה. בהמשך לקחו אותי לגור יחד איתם בביתם בקריית חיים.

מאותו יום השתנו חיי לטובה ומאז היו לי חיים ממש מאושרים. ההורים דאגו ונתנו לי חום ואהבה במשך כל השנים.

בבית הספר אליו נרשמתי בקריית חיים – ״בית ספר רביבים״, הכרתי הרבה חברים וחברות שמאד נקשרתי אליהם והתחברתי לכולם. כשהגיע הגיל המתאים נרשמתי לתנועת נוער ״הנוער העובד והלומד״ וגם שם מאד מאד נהניתי. היו לנו פעולות ופגישות עם המדריכים והרבה טיולים. מאד אהבתי ללכת לשם ולא הפסדתי אף פעולה.

באותה תקופה לא היו טלפונים ניידים והיינו מתקשרים לטלפונים שהיו בבתים. (לא לכולם היו טלפונים בבתים) רכבנו על אופניים לחברים ולא לקחו אותנו במכוניות (לא היו להורים). המשחקים ששיחקנו היו המצאות שלנו ולא קנויים: שיחקנו קלאס, חמור חדש, עמודו 123, טלפון שבור, 5 אבנים, מחניים ועוד

מזיכרונותיי מתקופה זו, הדואר הגיע למרכז היישוב והדוור חילק את המכתבים לבתי התושבים. חלב, קרח ונפט היינו קונים ממוכרים שהיו מסתובבים עם עגלה וסוס בשכונה.

הליכה לים  

אחרי שעות הלימוד בבית הספר ואחרי הכנת שיעורי בית היינו הולכים לים ברגל. ההליכה לא הייתה קצרה, אבל לא התלוננו ובים היינו נפגשים לשחק במטקות והייתה תחרות במטקות בין החברים ובסוף נישאר אחד שהוא המנצח. אחרי המשחק היינו נכנסים למים לשחות ומשם היינו משחקים "תופסת" בשביל להתייבש. היו לנו המון  חוויות אחרות  משלך כילד ונהנינו מאוד!!!

תקופת שירותי בצה"ל

בהמשך התגייסתי לצבא ושירתי כאחות בתל השומר. ועכשיו אוסיף קצת על תקופת השירות הצבאי שלי שלא היה שירות רגיל. הייתי אחות, אז בצבא היה להם רצוי ששם אשרת, שאעשה את השירות שלי בבית החולים בתל השומר. לא היה תרגילים או פעולות צבאיות, הייתי משובצת למשמרות במחלקה כמו כל האחיות האזרחיות. זה היה השירות הצבאי המיוחד שלי. המשכתי אחר כך גם לשרת במילואים, זה היה בעת מלחמת ששת הימים. שרתי שם כחודש ימים בערך, בסיום חודש זה – הכרתי את בעלי.

רוב השירות שלי במילואים הייתי בתפקיד אחות ונתתי טיפול לכל החיילים שבאו לנופש. ליווינו אותם לטיולים ושמרנו עליהם כל הימים.

תמונתי כחיילת בזמן השרות הצבאי

כאחות בשירות מילואים לאחר מלחמת ששת הימים. הכרתי את בעלי לעתיד. בשנת 1968 התחתנו ובהמשך נולדו לנו שלושה ילדים מהם יש לנו כיום 11 נכדים ונכדות בגילאי 11 עד  26!

תמונה משפחתית שצולמה לפני שש שנים – 2018 

תמונת עץ משפחת פגוט/ אלבז

החלום שלי הוא:

להיות חופשיה בלי הגבלת הליכה וכאבים ומשתדלת להתגבר ולהמשיך להיות במפגשים עם המשפחה ובמיוחד עם הנכדים.

הזוית האישית

סבתא חביבה: במפגשי תוכנית הקשר הרב דורי, התקרבתי יותר לנכדי בן והתחלנו לעשות יותר דברים ביחד.

בן: היה לי מעניין לשמוע את סיפור החיים של סבתא. ידעתי קצת דברים על החיים שלה ואני מרגיש שהתקרבתי יותר לסבתא. בקיצור אנחנו ממליצים להיות בתוכנית הקשר הרב דורי!!!