מאגר סיפורי מורשת

שמי ליה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת מעורבות חברתית. במסגרת התכנית אני מתעדת את סבי, יחזקאל מנור ז"ל.

סבי יחזקאל נולד בעיראק בשם יחזקאל מזרחי ועלה לארץ עם משפחתו כשהיה ילד. הוא ומשפחתו התגוררו בירושלים. כשהיה בן 15 התחילה מלחמת השחרור. סבי התגייס למחתרת האצ"ל, ותלה כרוזים שהיו קשורים למלחמה. הוא עשה זאת עד שנתפס, ונכלא בכלא למשך כשבועיים. לאחר קום המדינה, סבי התגייס לצה"ל והשתתף במלחמות ישראל. הוא השתתף במלחמת ששת הימים במהלך שירותו הצבאי ועל כך קיבל את אות מלחמת ששת הימים.

אחרי שסיים את שירותו הצבאי, הוא פגש את סבתא שלי, ואחרי כמה שנים הם התחתנו והמשיכו לגור בירושלים. שם הם הולידו שלושה ילדים, ואחת מהם היא אימא שלי. מצבם הכלכלי היה מאוד קשה, סבי עבד כסנדלר והיה מאוד מוכשר ומקצועי בעבודתו, וסבתי הייתה עקרת בית. מאחר ועבודתו כסנדלר לא הספיקה כדי לפרנס את המשפחה, הוא החליט להמשיך את הדרך שהתחיל באצ"ל ובצבא, ולהתגייס למשטרה. סבי הצטרף לקורס שוטרים בירושלים, ולאחר שסיים את הקורס, סבי וסבתי החליטו לעזוב את ירושלים, וקיבלו מהמשטרה שתי אופציות לשינוי מגורים – מעבר לאשקלון, או מעבר לאילת, ועליהם היה לבחור. הם בחרו לעזוב את ירושלים ולעבור לעיר הדרומית – אילת.

באילת סבי עבד כשוטר במשטרת אילת וסבתי התחילה לעבוד בדואר. במהלך השנים הצליחו לשפר את מצבם הכלכלי, והמשיכו לגור באילת. במבט לאחור, ההחלטה לעבור לאילת הייתה החלטה מוצלחת ביותר. סבתי מספרת שסבי היה שוטר מאוד ישר, ערכי, מוכר ואהוב באילת, ובמשך מספר שנים הוא ניהל את מחלקת החקירות באילת.

סבתי אסתר נולדה בשנת 1934 בירושלים. היא גדלה עם הוריה ושמונת אחיה ואחיותיה בעיר העתיקה. לאחר קום המדינה ופרוץ מלחמת השחרור, הם נאלצו לחיות בתנאים של עוני רב. במהלך המלחמה, חלק ממשפחתה הקרובה נלקח לשבי, והירדנים ניצחו בעיר העתיקה, המשפחה שוכנה בשכונה בירושלים. בירושלים הם חיו ביחד עם עוד משפחה בבית מאוד קטן, ובתנאים קשים. כשסבתי סיימה את לימודיה התיכוניים, היא מאוד רצתה להתגייס לנח"ל, ולמרות שזה לא היה מקובל על הוריה, היא התעקשה ובכל זאת עזבה את הבית והתגייסה לנח"ל בקיבוץ חולדה, שם עבדה בבית ילדים. לאחר שסיימה את שירותה הצבאי, היא חזרה לירושלים לבית הוריה, ושם הכירה את סבי.

יחזקאל נפטר, וכיום אסתר חיה באילת. יש לה תשעה נכדים ושמונה נינים איתם היא בקשר טוב מאוד.

הזוית האישית

ליה: בחרתי לתעד את סיפורו של סבא שלי כי ראיתי בכך הזדמנות טובה לשמוע על חייו ולהכיר את סיפורו לעומק ובצורה שונה ממה שהכרתי עד עכשיו, ולהיכנס לפרטים קטנים ששופכים אור על דמותו ומאפשרים להכיר אותו יותר לעומק. סבי כבר לא בחיים ואני מרגישה שאני מנציחה את חייו בהעלאת סיפורו לאתר מורשת של הקשר הרב דורי.

הנכדה ליה תרמה שני סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים:

סבתא אסתר מנור מאילת

משפחת מנור – היצירה של סבא וסבתא