מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חריג בנוף

יעקב ניצן ז"ל
הקקטוס המיוחד - "כסא החותנת"
יעקב ניצן מחלוצי אדריכלי הנוף בארץ ישראל

שמי עציון קריס, נולדתי לפני שבעים וחמש שנים להורי, אבי יוסף קריס ז"ל, ממקימי מושב אביחיל ואמי תבדל לחיים ארוכים, בת התשעים ותשע, חנה קריס לבית ניצן. התברכתי בשושלת מפוארת, רבת פעלים.

סבי מצד אבי,יוסף, שמואל דב חיים קריס, היה ממקימי ובוני תל אביב, מהנדס ואדריכל, חבר באספת הנבחרים וציר בקונגרס הציוני, מראשוני הגדוד העברי וממיסדי מושב אביחיל. סיפורו יסופר בהרחבה.

סבי מצד אמי, חנה, יעקב ניצן היה מהאבות המייסדים של אדריכלות הנוף בישראל. בחודש אוגוסט האחרון, יזמנו ופתחנו תערוכה ייחודית לזיכרו של סבי, יעקב ניצן, בשיתוף

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, המועצה המקומית עמק חפר והגן הבוטני חוות הנוי ו- TARASA,  הפלטפורמה החברתית לשיתוף זיכרונות. גיא ברק, המנהל, בחר את שם התערוכה לה קראנו "חריג בנוף", כשם סיפור תיעוד זה. זו הייתה תערוכה ייחודית בחוות הנוי המוריקה, על מקומה של אדריכלות-נוף במרחב הפרטי והציבורי בעקבות דמותו, חייו ועבודתו של יעקב ניצן – מהאבות המייסדים של אדריכלות הנוף והגנים בישראל ומראשוני גידול וטיפוח ענף הסקולנטים.

 פרוספקט התערוכה – "חריג בנוף" – חייו ועבודתו של אדריכל הנוף והגנים יעקב ניצן

תמונה 1

תמונה 2

התערוכה הביאה את סיפורו של אדם מיוחד וחריג בנוף, שהיה ציוני,  אדריכל נוף,  מביא הקקטוסים והסוקולנטים לארץ ומטפח הנוף הארצישראלי. הוא חתום על גנים מופלאים בהר הרצל, גן המלך בנתניה, גן המייסדים בחדרה ועוד. התערוכה הייתה פתוחה לקהל הרחב.

תמונה 3

דודי, אח של אמי, אסא ניצן, תיעד את סיפור חייו 

יעקב ניצן היה חלוץ בתחום הגינון בארץ ולו תפקיד חשוב בעיצוב הגנים בארץ ישראל ובפיתוח תרבות הגינון המקומית.

"יעקב ניצן (שיניצקי) נולד בשנת 1900 בעיירה ויילון שבפולין למשפחה דתית ציונית. פעיל ציוני מנערותו וממקימי "אגודת מזרחי" בעיר. בגיל שמונה עשרה בגלל סירובו לשרת בצבא הפולני, החליט לעלות ארצה דרך גרמניה. שם הצטרף לצעירים מ"אגודת צעירי מזרחי" לקראת עלייה ארצה עבר הכשרה בגינון ונגרות בחסות הסוכנות היהודית.

בשנת 1924 עלה ארצה והחל לעבוד בגננות בתל אביב ובין השאר עבד בגינת ביתו של חיים נחמן ביאליק. את שם משפחתו החדש ניצן, קיבל ב- 1928 מהמשורר בתואם למשלוח ידו. הוא הקדיש את חייו לטיפוח נוף הארץ. יצא לטיולים בארץ, בין השאר למקורות הירקון. אסף ותירבת צמחים מקומיים ושילבם בגנים שתכנן. יחד עם זאת פעל להביא ארצה צמחים ועצים מהעולם. היה בין הראשונים שהביאו ארצה קקטוסים וסוקולנטיים שהפכו להיות אהבת חייו…."

לכתבה המלאה

תמונה 4

 

תמונה 5

הילדים מתפעלים מהקקטוס – "כסא החותנת"

תמונה 6

הפלטפורמה החברתית טרסה ליוותה את מיזם התערוכה בעמק חפר ותיעדה את סיפורו בסרט בו סיפרו בני המשפחה  על יעקב ניצן: בנו, אסא ניצן, בתו חנה קריס,  נכדתו ואני נכדו עציון קריס. 

פריחתו של אדריכל נוף – יעקב ניצן

אסא ניצן, בנו של יעקב ניצן, מספר בחלק המבוא לסרט כיצד עלה אביו לארץ ישראל?

"אבי בן 17 גוייס לצבא הפולני. הוא עבר עם מדים בעיירה שלו ויילון, לעומתו הלכו שני קצינים, מהצבא הפולני הסכלו עליו ואמרו: 'מה, ג'ייד אצלנו בצבא!!', ואחד מהם נתן לו סטירה. הוא לא יכול היה להשלים עם זאת…. באותו יום הוא ארז את הפעקלעך (החפצים שלו) וברח  לגרמניה והלך ללמוד בבית הספר החקלאי, בעיר אולם שבגרמניה. בערבים הם היו יוצאים כל הסטודנטים לפאבים, שם ישב ושמע את שירי הנאצים שלהם ….. והוא החליט שהוא עולה לארץ ישראל.

בשנת 1920, הלך ללשכת הסרטיפיקטיםושם פגש את אימא שלי, שהייתה המזכירה במקום, הוא הכיר אותה, התאהב בה ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. במשך שנתיים הם התכתבו ביניהם ובשנת 1922, הוא חזר לברלין והתחתן עם אימא שלי. אחותי, חנה, נולדה בברלין ואחותי השנייה, שהייתה בבטן אמי, נולדה כבר בארץ."

חנה, בתו של יעקב, (אמו של עציון) מספרת בפרק הראשון על החיים בישראל – קקטוס בתל אביב

תמונה 7

 אחת מהתערוכות והירידים בהם הציג יעקב ניצן את אוסף הצמחים – 200 זני קקטוסים הוצגו בתערוכה

תמונה 8

יעקב ניצן ז"ל – אדריכל הנוף הארצישראלי

1900-2000

תמונה 9

הזוית האישית

עציון: התערוכה שנפתחה בחודש אוקטובר הייתה הסנונית הראשונה ובקרוב תפתח תצוגת קבע בה יוכלו צעירים ומבוגרים לשמוע ולראות את  סיפורו המופלא של יעקב ניצן ומורשתו של אדריכל הנוף הארצישראלי תשמר גם לדורות הבאים.

קישור לסיפורו של אבי, יוסף קריס ז"ל: "יוסקה קריס התנדב לגדוד נהגי הפרדות".

 

מילון

כסא החותנת
קקטוס כיסא החותנת (שם מדעי: Echinocactus grusonii) הוא אחד מסוגי הקקטוסים הפופולריים בעולם. מקום התפתחותו הטבעי של זן קקטוסים זה הוא במרכז מקסיקו ובטבע הוא יכול להגיע עד לגובה של מטר אחד (ובגידול מתורבת ל–30 ס"מ). על אף היותו מאוד פופולרי לגידול בגינה זהו קקטוס שנדיר למצוא אותו גדל באופן פראי בטבע והוא מוגדר כזן קקטוסים בסכנת הכחדה. האיום המרכזי עליו הוא מצד אספנים בלתי חוקיים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אדם צנוע וישר בצורה בלתי רגילה - מל"ו הצדיקים, ממש!“

”בנתיב זהעלינו ללכת עדי יקום המפעל“

”זו הדרך אחרת איננהבה נלך עד תום“

הקשר הרב דורי