מאגר סיפורי מורשת

שמי רועי קוריאט, במסגרת מעורבות חברתית בחרתי בתכנית הקשר הרב דורי כדי ללמוד על חייו של סבי יעקב, ולתעד אירועים שונים עליהם שמעתי מסבתי ריקה.

עלייה לארץ

סבא עלה לבד לארץ ממרוקו, לאחר ששני אחיו עלו לארץ כמה שנים לפני כן. הוא עלה לבד לארץ, בלי אף אחד שהכיר, בלי לדעת עברית, בלי משפחה, בלי חברים. סבא עלה לארץ וישר שלחו אותו לקיבוץ נען. הוא לא הצליח להתאקלם בגלל שלא ידע עברית, כך שהוא ברח מהקיבוץ והגיע לרחובות.

למעלה מ-48 שעות, סבא מתהלך בתחנה המרכזית ללא מטרה. כל הזמן הזה הוא לא אכל מכיוון שלא היה לו כסף. הוא התיישב על המדרכה ולאחר זמן מה הגיעו שני בחורים שעזרו לו והאכילו אותו בבית קפה הקרוב שהיה שם וקנו לו בגדים חדשים. הוא סיפר לבחורים שיש לו שני אחים בשם שמואל ועמרן קוריאט, שהוא לא מצליח למצוא אותם וביקש מהם עזרה. הם לקחו את סבא שלי לביתם, ושם הוא סיפר להם איך הוא עלה לארץ ממרוקו ובילה איתם את חג הפסח. הוא הודה להם מאוד אך הם אמרו שזה לא יסתיים עד שיעזרו לו לאתר את אחיו, עד שלבסוף הם מצאו אותם.

כתבה שפורסמה בעיתון על המקרה

שירות צבאי

כאשר סבא התגייס לצבא בשנת 1958, הוא שירת בחיל השריון והיה עוסק בטנקים. במהלך שלושת שנות השירות שלו, סבא לא עסק במשהו מיוחד והשתחרר מהצבא. לעומת זאת סבא גוייס להשתתף במלחמת ששת הימים בשנת 1967, כאשר הוא משאיר מאחוריו אישה עם ילד בן שנתיים ותינוקת בת חצי שנה, שהתגוררו בבית שאן שספגה רקטות. מכיוון שסבא ידע ערבית, הוא נשלח לשמור על שבויי מלחמה. במהלך השמירה, סבא שמע והאזין לסיפורים של השבויים שסיפקו מידע מועיל.

היכרות ובניית משפחה

סבא הכיר את סבתא שלי (ריקה) בשנת 1962, הם הכירו בעזרת השכנה של סבתא שלי. כאשר הם יצאו ביחד, הם היו הולכים לסרטים וזה היה אחד מהדברים המהנים שהם עשו ביחד. לאחר שנתיים, בשנת 1964, סבא התחתן עם סבתא, והם התחתנו ב"אולמי גיל" שקיים עד היום, ומאז חתנותם, גם שני הבנים והבת של סבא שלי עשו בר מצווה ובת מצווה שם. סבא וסבתא שלי הביאו לעולם שלושה ילדים: הראשון והבכור היה אריה שנולד בשנת 1965. הבת השנייה סימונה שנולדה בשנת 1967, ואבא שלי הקטן (אבי) נולד בשנת 1971.

מקצוע

סבא שלי התחיל לעבוד בשנת 1961, והיה מפעיל מכונת אריגה במפעל "ביתן" בבית שאן. לאחר ארבעה עשרה שנים בשנת 1975 המפעל הועבר לנצרת עלית ובגלל שסבא אהב את העבודה הוא החליט להמשיך ולעבוד בנצרת עלית,  לכן עבר יחד עם המשפחה שלו להתגורר בנוף הגליל.

הזוית האישית

רועי: היה לי ממש כיף ומעניין להכין את העבודה על סבא מכיוון שלא ידעתי עליו כל כך הרבה דברים ואני גם ממש מצטער שלא שאלתי על החיים שלו בהיותו בחיים, אך זה גרם לי לדבר עם סבתא שלי ולתעד את סיפור חייו. גם סבתא נהנתה כי היא הרבה שנים כבר בלעדיו, והיא ממש התרגשה לספר עליו ועליה.

רועי קוריאט תיעד סיפור נוסף במאגר המורשת, לקריאתו לחצו על הקישור: בן ה-4 שעלה לארץ מתימן – אשר טוב