מאגר סיפורי מורשת

אני לילי פיס, נולדתי בישראל בבית חולים בכפר סבא, אני פסיכולוגית לילדים ולמבוגרים. אני נשואה עם ילדה אחת ששמה שיר ויש לי שלוש נכדות. הסיפור שבחרתי לספר הוא על הצלתו של סבא יוסף, סבא שלי, בפרעות הפרהוד בשנת 1941 בבגדד, עיראק.

סבא יוסף נולד בשנת 1909 בבגדד, בן למשפחה אמידה, עניפה ומשכילה. הוא היה מנהל בכיר בחברת החשמל מטעם הבריטים בבגדד. ביוני 1941 היו פרעות באוכלוסיה היהודית בבגדד וניהלו יחסים לא מכבדים עם האוכלוסיה הערבית. הפרעות נקראו פרעות "פרהוד"- ביזה ושוד של היהודים והפחדה ברוטלית. זה היה פוגרום על רקע אנטישמי, ההתפרצות האלימה ביותר שידעה יהדות עיראק. בפרעות נטבחו ונרצחו ילדים נשים וגברים, נפגעו בתי כנסת וחוללו ספרי תורה. באותו יום בו החלו הפרעות, סבא יוסף יצא ממקום עבודתו ולנגד עיניו נגלו הפרעות. הוא היה בטוח שלא יצא בחיים, שיפגעו בו והוא עלול להירצח. התחילו לצעוק לעברו: "יהודי, יהודי..". באותו רגע סבא יוסף נזכר בתפילה שלימדו אותו לומר בעת צרה והוא אמר אותה: "אלנה דרבי מאיר בעל הנס ענני ענני ענני".

ואז קרה נס. לפתע משום מקום הגיע סייס עם מרכבה וסימן לו לעלות מהר למרכבה. סבא יוסף עלה למרכבה וניתב את הסייס לעבר הבית שלו, למשפחתו. הסייס דהר מהר וכשהגיע סבא ירד מהמרכבה. בטרם הספיק להודות לסייס, הוא נעלם עם המרכבה. סבא יוסף נכנס לביתו. הבית היה מוצף כולו מים ונבזזו ממנו דברים רבים. הוא התחיל לצעוק את שמות בני המשפחה, אף אחד לא ענה, סבא יוסף חשב שהרגו אותם והחל לזעוק זעקות שבר. שכן ערבי נוצרי שהיה רופא שמע את צעקתו וסימן לו לבוא בעקבותיו. סבא הלך עם השכן לביתו, וכשנכנסו לבית השכן הוא סימן לסבא שיסתכל מתחת למיטה. שם הסתיר השכן את משפחתו של סבי, ביניהם היתה ויוי, אימא שלי. הם הסתתרו מבוהלים ורועדים. כשראו את סבא יוסף אבי המשפחה כולם נשמו לרווחה שנשארו כולם בחיים. השכן הערבי הרופא הציל את המשפחה. מאז, כשמישהו במשפחה שלנו במצוקה, הוא אומר את התפילה: "אלוה דרבי מאיר בעל הנס ענני ענני ענני".

עם תום הפרעות סבא יוסף חיפש ימים ולילות את הסייס עם המרכבה כדי להודות לו. הוא לא מצא אותו. סבא יוסף נהג לומר שאלוהים שמע את תפילתו ושלח לו מלאך שישמור עליו.

משפחתי המורחבת כיום

הזוית האישית

סבתא לילי: המפגשים תרמו לי להכיר יותר את הנכדה שלי וללמוד עליה יותר ולבלות איתה יותר ויכולתי לספר לה על החיים שלי ועל המשפחה שלי. הייתי מאחלת לה שתמשיך להיות ילדה ערכית ומוסרית, חכמה וטובת לב, שרואה את האחר, שהדימוי העצמי שלה יהיה גבוה ותהיה עם חוסן נפשי והרגשה של שייכות, של ילדה שכולם אוהבים אותה ומעריכים אותה.

הנכדה זיו: התוכנית תרמה לי להכיר את סבתא שלי יותר וללמוד מה היא אוהבת, לשמוע ועל המשפחה שלה ועל הילדות שלה ולבלות איתה יותר. אני מאחלת לה שתמיד תהיה בריאה ומאושרת ושתמשיך להיות כמו שהיא. חכמה, טובת לב ואוהבת.

לילי פיס תרמה סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו על הקישור: שמואל משנה חיים – לזכר אבי