מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי צביקה יניב, כיום אני גמלאי, נשוי לצילה בורוש 47 שנים, יש לי שני ילדים – רוני יניב ותמר יניב אליעזר וחמישה נכדים.

הסיפור אותו אני רוצה לשתף קשור בחגיגות בר המצווה שלי. חגגנו את בר המצווה שלי באיחור של מספר חודשים, כיוון שאבי היה עצור עקב בקשתו לעלות ארצה. השלטון הקומוניסטי ברומניה באותה תקופה התנגד לעליית יהודים ארצה. תאריך ברה מצווה שלי היה בדיוק כשאבי היה עצור.

לאחר כשנה בכלא, אבי שוחרר ויכולנו לחגוג את בר המצווה שלי בבית הכנסת. כל המשפחה הייתה נוכחת ביחד עם אנשי הקהילה היהודית והשמחה היתה גדולה. הייתה את העלייה לתורה שלי ופרשת השבוע, פרשת השבוע הייתה "רני עקרה לו ילדה…". אני זוכר זאת היטב עד היום.

לבסוף כולם איחלו לי מזל טוב ושאחגוג את ימי ההולדת הבאים בישראל. עליתי ארצה בגיל 15 עם כל המשפחה במטוס. נשלחתי לפנימייה בבית ספר עין-כרם בירושלים והקליטה שלי הייתה מהירה וטובה. עלינו כיוון שהורי רצו לחיות בארץ ישראל.

משפחתי המורחבת כיום

הזוית האישית

סבא צביקה: החוויה שלי מתוכנית הקשר הרב דורי היא שניתנה לי אפשרות להעביר לנכדות שלי את ההיסטוריה של משפחתי. אני אישית מאוד נהנה עם נכדותיי ואני רוצה לאחל להן שיצליחו בחיים שיהיו תלמידות טובות ובעיקר מאושרות ובריאות.

אגם: מאוד נהניתי בתוכנית הקשר הרב דורי עם סבא שלי ואני מאוד אוהבת לבלות את זמני כאן בתוכנית וללמוד ממנו על ההיסטוריה המשפחתית. מיקה -מאוד נהניתי במשך כל השיעורים כי למדתי הרבה על סבא שלי ומשפחתו, אני מקווה להמשיך לבלות עם סבא שלי.

צביקה יניב תרם סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו על הקישור: ערך החברות