מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי צביקה יניב, אני בן 73, תושב הרצליה, גימלאי שממשיך לעבוד וסבא לארבעה נכדים: דן, מיקה, אגם וטל.

הסיפור שלי קשור לחברות וכל פעם שאני נזכר בו הוא מרגש אותי.

זה היה במלחמת ששת הימים, חברי הטוב אריה ואני שירתנו בחיל השריון בחטיבה 7 בתפקיד טכנאי קשר, אני כטכנאי של מג"ד 9 והוא כטכנאי של מג"ד 79. אנחנו חברים מילדות, למדנו יחד בתיכון ושירתנו יחד באותה חטיבה. החברות שלנו הייתה עמוקה והיינו מאוד קשורים אחד לשני.

עם פרוץ המלחמה, הגדוד שלו הסתער בין הראשונים על ציר רפיח ואנחנו אחריהם. "הבלגן" בציר היה גדול, עשרות כלי רכב: טנקים, נגמ"שים, קומנדקרים, משאיות תחמושת שלנו וגם של המצרים היו באזור. בסיום היום הראשון של המלחמה הועברה ידיעה ברשת הקשר שטנק של מג"ד 79 נפגע מפגיעה ישירה מטנק מצרי והצוות נהרג. ידיעה זו מאוד העציבה אותי וגרמה לי דכדוך ובכי.

במלחמה כמו במלחמה, אין זמן לרגשות והמשכנו בלחימה. המחזות שראינו היו קשים, הרבה הרוגים ופצועים שרק העצימו בי את הכאב של אובדנו של חברי הטוב.

ביום החמישי של המלחמה, כשהיינו קרובים לתעלת סואץ, נעצרנו לתדלוק ומנוחה קצרה. היו בשטח מאות חיילים והרבה רעש, וראו זה פלא – פתאום אני שומע קול מוכר שקורא בשמי. התחלתי לחפש מהיכן קראו לי, ולהפתעתי אני רואה חייל עם תחבושות בראשו בידו, אוכל תירס מקופסת שימורים –  זה היה אריה! לשמחתנו לא היה גבול, התחבקנו ארוכות.

מסתבר שאכן הייתה פגיעה ישירה בטנק והמפקד נהרג, אך הצוות שרד.

עד היום בחלוף 53 שנים נשארנו חברים טובים וכאשר אנחנו נזכרים במקרה זה גורם לנו להתרגשות. שנינו התחתנו, יש לנו ילדים ונכדים שגם הם בקשרים טובים. וכך זה יהיה כל עוד אנחנו בחיים.

מסקנה: אין גבול לחברות טובה!

תודה רבה לנכדי האהוב שעזר לי בכתיבת הסיפור והעלתו לאתר תכנית הקשר הרב דורי בבית התפוצות.

הזוית האישית

הנכד דן: תכנית הקשר הרב דורי נותנת לי עוד זמן להיות עם סבא וללמוד ממנו הרבה דברים. בנוסף הסיפור של סבא מאוד ריתק אותי ולימד אותי דברים חדשים.

סבא צביקה: זאת תכנית ברוכה, מחזקת את הקשר ביננו ומלמדת אותנו רבות אחד על השני.

צביקה יניב תרם סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו על הקישור: בר מצווה באיחור