מאגר סיפורי מורשת

האומן שבתוכי

"שמי בצלאל זיו, אני בן 84 וגר היום במגדלי הים התיכון בגני תקוה. אשתי האהובה, רחל, חלתה ונפטרה בשנת 2013. במהלך התקופה אשר בה רחל שהתה בבית החולים, החלטתי לכתוב את סיפור חייה ולהנציחם בספר, עליו סיפרתי לתלמידות בסיפור הקודם שהן תיעדו והעלו למאגר הסיפורים: "סיפור חייו של בצלאל זיו ממגדלי הים התיכון". לאחר פטירתה של אשתי האהובה, החלטתי לעבוד ולגור במגדלי הים התיכון, בגני תקווה.

האמנות כיעוד בחיי

אבי היה איש דתי מאד שלמד כל חייו קבלה. כשנולדתי הוא יעד אותי לאומנות ולכן גם נתן לי את השם בצלאל על שם בצלאל בן אורי בן חור, שבנה את המשכן ונחשב לאומן גדול בתנ"ך. (שמות לה, ל). מרגע זה ולהבא כל חיי עסקתי באומנות כתחביב.

עוד לפני שהגעתי לדיור המוגן עשית פסל גדול, "דמות תנכית עטופה בגלימה", אותו תרמתי למועצת גני תקוה הפסל מוצב היום בתחילת רחוב "דרך הים"."

"דמות תנכית עטופה בגלימה"

"כשנכנסתי לבית, במגדלי הים התיכון, הצטרפתי לחוגי הציור והאומנות. מאחר וכמו שסיפרתי כל חיי עסקתי באומנויות שונות, כך שנסיוני היה רב בעבודות ויצירות בחמרים שונים וגם בטכניקות שונות, כולל התנסות בציור. נסיוני רב השנים, עזר לי לתמוך בחברים בקבוצה ולסייע בהדרכה. אני מאמין, שבכל שלב ובכל גיל ניתן ללמוד ולהתנסות בדברים חדשים, וגם אני למדתי דברים חדשים מהמדירכות בחוגים.

במהלך השנים וגם פה במגדלי הים התיכון, בשנים האחרונות, השתתפתי בתערוכות בהן הצגתי את עבודותי שהתקבלו בצורה חיובית ונתנו לי את האמביציה להמשיך במסלול האומנות. בתחילת דרכי ערכתי תערוכות בנושאים עבודה בעץ (גילוף), עבודה בחוטי ברזל ועבודה בעיסות נייר, גם היום אני ממשיך לעשות עבודות תוך שימוש בחמרי גלם קיימים – מיחזור חמרים, אני ממשיך להתנסות בטכניקות עבודה שונות ומגוונות."

הבלרינה – תמונה של עבודה בחוטי ברזל של בצלאל, אחת מני רבות

 זו התמונה שהתלמידה מיה ברדה בחרה כתמונה הכי אהובה עליה

העבודות זכו להצלחה רבה ע"י אנשי הטלויזיה ונציגי מוזיאון ישראל ובמיוחד עבודת עיסת הנייר כמו "המעיל", שזכה בתחרות ארצית במקום שני ואף נשלח לתערוכה בגרמניה, שם קצר הצלחה מרובה.

תמונה של "המעיל" מנייר

העבודה שהתלמידה מיקה לופו הכי אהבה לדבריה: "זו עבודה שנראית כמו ממוזיאון", זו גם העבודה האהובה על בצלאל. הגילוף בעץ דורש מיומנות רבה.

מעיל העץ – גילוף מעיל העץ – זו העבודה האהובה עלי

 זו התמונה בה בחרה מיקה לופו כתמונה הכי אהובה ומרשימה מיצירותיו של בצלאל

התערוכה האחרונה שבה הצגתי הייתה תערוכת קולז', בעקבות סגר מגיפת הקורונה הסתגרתי בבית ימים ארוכים והכנתי תערוכת קולז' בנושאים שונים ובעיקר פרחים ובתים שנערכה בין כתלי הבית.

זו אחת מיצירות הקולאז' שהוצגו בתערוכה – נוף ממרפסת ביתי ממגדלי הים התיכון

איש רב פעלים ופעילויות יצירתיות 

קבלת שבת במגדלי הים התיכון

בצלאל הוא איש רב פעלים ויצירתי. הוא משתתף בפעילויות רבות ומגוונות המוצעות לדיירי מגדלי הים התיכון. בצלאל סיפר שהור היה בין הדיירים הראשונים בבית: "אני מגיע ממשפחה עם רקע דתי, הגעתי לדיור המוגן עם קבוצת הדיירים הראשונה, כאשר לבית עדיין לא היו דפוסים או נהלים מוגדרים בנושאי התרבות, כך יזמתי את טכס קבלת שבת בערב שבת בלובי הבית. עם איכלוס הבית וגידול האוכלוסיה עברנו לערוך את קבלת השבת באולם המופעים הראשי של הבית ועם סיום החלק שלי הופיע האומן שזומן ע"י הבית.

בהמשך לפעילות זו החילותי במוצאי השבת לערוך את טכס "ההבדלה" הנהוג על פי הדת, לא לפני ששרנו את המנון הבית שאת מילותיו חיברתי בעצמי.

מומחה לסנוקר

בצלאל מאוד אוהב את משחק הסנוקר, הוא חבר במועדון השחקנים של הבית ומשתתף בכל המשחקים והפעילויות בצלאל מספר: "יש לנו בבית מועדון למשחקי הסנוקר ואני משחק שם ואף קבלתי בדצמבר 2022 את תעודת המוסמך לסנוקר"

השיר שבצלאל כתב "סנוקר במגדלים" (מימין) תעודת שחקן סנוקר מוסמך (משמאל)

פאב במגדלי הים התיכון

בצלאל תרם רבות לעיצובו של הפאב החדש שנפתח לפני כחצי שנה במגדלי הים התיכון, כפי שבצלאל מספר: "הפאב נפתח לפני כחצי שנה, ערכנו פתיחה חגיגי. עם ההנהלה, צוות העובדים והדיירים. הפאב פתוח פעם בשבוע ביום ג' בערב, ברקע מתנגנת מוזיקה לריקודים, יש שתייה וכיבוד. הדיירים יורדים לרקוד ולהנות שם. לקראת פתיחת הפאב, התגייסתי להכנות וקישטתי את המקום בתמונות ואיורים, המותאמים לאווירת הפאב. התמונות והיצירות עשויייות מתבליטי קל קר, לחומר זה קוראים פוליסטירן

יצירות של בצלאל המקשטות את הפאב החדש במגדלי הים התיכון 

בצלאל ממשיך להיות פעיל במגוון רחב של פעילויות הבית ונותן ביטוי ליצרתיות שלו ולהאבתו לאמנות. בין יתר פעילויותי הוא משמש היום כמעצב התפאורה של החוד לדרמה במגדלי הים התיכון.

גני תקווה חוגגת 70 שנה

בצלאל מספר: "הקשר שלי עם גני תקווה רב שנים, אני בקשר טוב עם ליזי דלריצ'ה. ליזי היא ראש המועצה המקומית גני תקווה וסגנית יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל. את הפסל הגדול, "דמות תנכית עטופה בגלימה", תרמתי למועצת גני תקווה -מ הפסל מוצב היום בתחילת רחוב "דרך הים".

"זוחלי גני תקווה" – למי קראתם זוחלים" השם ההומוריסטי שניתן לצעדה שערכנו לפני כשנה, אותה יזמה המועצה המקומית יחד עם דיירי מגדלי הים התיכון. גם שם נפגשתי עם ראש המוצה ליזי שצעדה עמנו".

 בצלאל יחד עם ראש המועצה ליזי דלריצ'ה בצעדה המשותפת

"חגיגת חנוכה לציון – 70 שנה – בחג החנוכה ערכנו טקס חגיגי, דיירי מגדלי הים התיכון עם האזרחים הותיקים ממועדון ביתנו בדרך המשי. לכבוד האירוע החגיגי הכנתי חנוכיה מיוחדת שהורכבה ממספר חומרים: מעץ, צינור שרשורי, חלקי נחושת בצבעי זהב וכסף".

 חנוכיית הזהב והכסף לגני תקווה

המתנה שהכין בצלאל לתלמידות תכנית הקשר הרב דורי: מיקה, מיה ורוני מחט"ב הראשונים  

מצגת הקשר הרב דורי של בצלאל זיו – ממבחר יצירותיו של האומן

הזוית האישית

בצלאל זיו: אני מאחל לגני תקווה ל 70 שנה, שגשוג ופריחה ושתמשיך לשמור על צביונה ועל טיפוח גניה ופסליה ביישוב. אני מאחל לגני תקוה להמשיך ולפרוח ושהשנים הבאות יהיו לא פחות טובות מהשנים שעברו. תודה מיוחדת לראשת העיר ליזי דלריצ'ה, שעושה הכל להצלחת העיר בכל התחומים.

מיקה לופו: היצירה שאני הכי אהבתי בין כל היצירות היפות שבצלאל הראה לנו, הייתה היצירה של החולצה המגולפת מעץ. היא ממש מרשימה ומיוחדת. יצירה שנראה כאילו שנלקחה מהמוזיאון. רואים שם כל פרט ופרט הכל מגולף. הסיבה שאני מתפעלת ממנה, כי בצלאל סיפר לנו שהוא לא למד אמנות באופן מקצועי אף פעם. לא הייתי מאמינהשמישהו שלא למד אמנות בבית ספר, מצליח לעשות עבודה כזו בעצמו, לבד, זה מרשים כמה ואא מוכשר ויצירתי.

מיה ברדה: היצירה שאני הכי אהבתי זו היצירה של הבלרינה, שבצלאל הכין מברזל, בגלל שאני אוהבת מאוד לרקוד ולכן התחברתי מאוד ליצירה הזו ואהבתי אותה מאוד.