מאגר סיפורי מורשת

שמי מרדכי, כי נולדתי בפורים. שם משפחתי היה שרעבי, אחרי החתונה שיניתי לכוכבי.

נולדתי  בארץ להורים שעלו מתימן, גרו במעברה עד שהגיעו לתל גיבורים, בחולון. למדתי בבית ספר יסודי ישורון בחולון. לאחר שסיימתי שש שנות לימוד,  יצאתי לעבודה כיון שאבא שלי נפטר. יצאתי לעבוד בגיל כל כך צעיר כדי לעזור לאמי, לפרנס את המשפחה. התחלתי בעבודה של חלוקת עיתונים. משעה ארבע לפנות בוקר עד השעה שש בבוקר. כל יום. לא התפנקנו.  אחרי העבודה הלכתי לבית הספר.

באמצע כיתה ז' לא היה לאימי כסף לשלוח אותי לתיכון, ונאלצתי לצאת לעבודה כמכונאי. נרשמתי ל"אורט" – תיכון מקצועי. למדתי פעמיים בשבוע בשעות ערב, ושעה אחת לימודים בית ספר. בנוסף לכך המשכתי במקביל לעבוד בחנות כל בו כמוכר בגיל חמש עשרה.

למרות החיים הלא פשוטים והמורכבים, היינו שמחים תמיד, הסתפקנו במה שיש, ותמיד הסתכלנו על החיובי והטוב. במקביל לעבודה הקשה והלימודים בתיכון המקצועי הלכתי לרקוד בריקודי עם. לאחר חצי שנה של ריקודים, המדריך גילה בי כישרון, והכשיר אותי להיות מדריך ריקודי עם. הוא דאג לי לשלושה מקומות עבודה בהם לימדתי, את מה שלמדתי אצלו. החניכים שילמו לי עשרים וחמש אגורות, בכל פעם שבאו. המשכתי ללמד עד חודש לפני הגיוס, וכך צברתי וחסכתי פרוטה לפרוטה,הרבה כסף.

בתור ילד כשהייתי צעיר אהבתי לאסוף מטבעות ובולים. היה  לי אוסף של מטבעות ובולים. על מנת להגיע לבולים נדירים, נרשמתי לשירות הבולאי ופעם בחודש הייתי מקבל בולים לא חתומים. בנוסף, הייתי קונה בולים מהחנות בה עבדתי והיינו עושים החלפות בין חברים. את המטבעות החלפנו בין אספנים.

כנער השתתפתי בתנועת נוער, החברים שלי היו באים לחנות בה עבדתי, ובעל החנות ואשתו היו מאוד מאושרים מהתנועה של הקונים, שהבאתי לחנות. בכך הגדלתי את מס' הקונים.  היו לי הרבה חברים . זוכר ילדות ונערות מלאי שמחה וסיפוק. על אף שהייתי בתקופה של צנע בה חילקו תלושים על פי  מספר ילדים במשפחה.

התגייסתי לצבא בגדוד 50, צנחנים. לחמתי בהרבה מלחמות ומבצעים. ב"מלחמת ששת הימים" – לחמתי בכפרים עד שהגעתי לקלנדיה, לחמתי במשך חודשיים. ב"מלחמת יום הכיפורים" אספו אותי מבית הכנסת, לחמתי בשארם א-שיך ובאתור. הייתי עושה סיורים ומגן מהקומנדו המצרי. ב"מלחמת לבנון" לחמתי במצרים ולפני כן בקוניטרה בסוריה. ב"מלחמת ההתשה" התמודדנו מול "הקופים" המצרים, שהסתתרו על העצים וירו בנו.

נשלחתי בזמן זה לקורס צלפים, כי גילו שאני טוב בזה. הייתי "בזוקאי" – אחראי על ירי בזוקה. "הקפיצו" אותי פעמים רבות בגלל המיומנות שלי בשימוש בנשק. עשיתי הרבה מאוד מילואים.

התחתנתי בשנת 1967 , הכרתי את אשתי בקרית עקרון. ההכרות שלנו היתה מעניינת. הוכשתי ע"י עקרב במהלך השירות ב"צאלים", פוניתי לבסיס ליד "בילו" ובשבת הוזמנתי לקידוש על ידי אח של אשתי, שם הכרנו.

בעזרת השם יש לנו חמישה ילדים ושמונה עשר נכדים בלי עין הרע.

אני מאמין באהבת ארץ ישראל אין לנו מדינה אחרת, נלחמנו עליה בדם ויזע.

מאחל לדור העתיד לשמור על עצמם לשמור על שמחה ואופטימיות, ולהיות טוב לבני אדם ולעזור תמיד ללא תמורה – תמורה מקבלים מלמעלה.

מרדכי כוכבי והתלמידים אסיף וגלעד בתכנית הקשר הרב דורי

מצגת תמונות מעברו של מרדכי

מצגת תמונות

הזוית האישית

מרדכי: הכרתי את התלמידים אסיף גוהרי וגלעד דוד. נהניתי לשמוע אותם ולספר להם את סיפורי. אני מקווה שילמדו ממנו, ויקבלו דוגמא לחיים שלהם.