מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיילים נאמנים של הרבי

סבתא רישא ונכדותיה חני ומושקי
סבתא רישא בצעירותה
הוריי נרתמו להוראותיו של הרבי, ולביצוע המבצעים עליהם הכריז הרבי

שמי רישא וילנקין, אני סבתא של חני גולדברג ומושקי קעניג.

נולדתי בישראל בשנת תשי"א 1951 לאבי  ברוך ולאמי  גנעשא גופין. יש לי חמש אחיות וארבעה אחים. אמי הייתה בתחילה עקרת בית ולאחר מכן עבדה כאם בית בפנימייה של בחורים. לאבי היה משק חי של תרנגולות.
בילדותי היינו אוכלים בשר רק בשבת, ובשאר ימות השבוע היינו אוכלים לחם עם מרגרינה ומפזרים סוכר מעל, או טוסטים, ולחלופין- דייסות. הבננה נחשבה אז פרי מאד יוקרתי שהיינו אוכלים לעתים רחוקות. תפוח היו מקבלים בדרך כלל רק כשהיינו חולים. אני אהבתי במיוחד לחם מרוח בחמאה וסוכר ותפוח הממתק שהכי אהבתי היה וופלות משולשות עם מילוי וורוד (לא ריבה) שהיה נותן לנו דוד זקן בשם אברום, דוד של סבתא בלה (סבתא שלי) שהיה גר בירושלים.
למדתי ב'בית רבקה' בכפר חב"ד, חברותיי היו מרים, איטה והניה. המשחק שהכי אהבנו לשחק בו היה משחק 'קלאס'. אהבנו גם לעלות על עצי התות ולקטוף תותים. אהבנו לבדוק את עומק השדות, ולקטוף נרקיסים.  מכיוון שבית הספר היה קטן – היינו לומדות כל  שתי שכבות גיל יחד בכתה אחת.. המקצוע שלא בדיוק אהבתי היה חשבון…. והמקצועות שאהבתי היו תורה ונביא- מכיוון, שהמורה שלנו הייתה מלמדת את המקצועות הללו באופן מרתק. הייתי אוהבת למיין ,לתלות ולסדר כביסה, אהבתי גם ללכת לחנות המכולת ששם מכרו סוכר וקמח בשקים לפי משקל, את הסוכר והקמח שקלו במאזניים.
 אחד מעשרת המבצעים  שהרבי מליובאוויטש קבע ,היה מבצע נש"ק (נרות שבת קודש) היה זה בשנת תשל"א , מיד עם הכרזתו של הרבי על המבצע  נרתמו הוריי לבצע את צווי הרבי. אולם, לקראת השבת הראשונה אימי טרם  הספיקה להתארגן עם נרות ופמוטות . אימי הגתה רעיון מקורי…  היא לקחה מספר  קישואים וחילקה כל קישוא למספר חלקים, הוציאה מהם את החלק הפנימי ויצרה מכל חלק כעין "בית נר" ששימש כפמוט.  בכל "פמוט" כזה היא הניחה נר, ונסעה עם הערכות לבית הרפואה 'צריפין' (כיום 'אסף הרופא') שם היא עברה בין המחלקות השונות וחילקה את הנרות שהכינה למאושפזות, לאחיות ולכל מי שחפץ לקיים את מצוות הדלקת נרות שבת קודש.
                                           חברת הנרות 'מנורה' שדרכם הופץ מבצע נש"ק
בנוסף ,אבי נפגש עם מנהל חברת הנרות  "מנורה"  שהייתה בימים ההם חברה מפורסמת מאד, וביקש ממנו שידפיס על האריזות של הנרות שהם מייצרים את הכיתוב: "כל אישה וכל בת מדליקה נרות שבת".  לאחר שכנועים רבים הסכים מנהל החברה להדפיס הסברים על נרות השבת על אריזות הנרות שהם ייצרו .יש לציין,שמאז נהג הרבי  לקרב מאד את מנהל חברת "מנורה".כהוקרה על ההפצה הענקית הזאת. אבי גם הלך למנהל מפעל ליצור פמוטות, ולאחר השבת השנייה הוא ייצר עבורם פמוטות אתם יצאה אמי למבצעים.
הוריי היו גם פעילים מאד במבצע צדקה שהרבי מליובאוויטש הכריז עליו בשנת תשל"ד . אבי  הזמין ממפעל ליצור קופסאות קופות צדקה מיוחדות. על פי הוראותיו של הרבי, נבחר הצבע של הקופות, הצבע הצהוב. כמו כן הורה הרבי להדפיס מסביב לכל קופה את שמות כל עשרת המבצעים עם הסבר תמציתי על כל מבצע.
אבי חילק לבתי חב"ד רבים את קופות הצדקה. עד היום ממשיך אבי שיחי' לייצר את הקופות ה'צהובות' והפמוטות.
   הקופסה הצהובה עם הכיתוב של עשרת המבצעים
רישא וילנקין תרמה סיפור נוסף לתכנית הקשר הרב דורי, לקריאתו לחצו כאן
תשע"ו

מילון

עשרת מבצעי הרבי מליובאויטש
הוא שמם של עשר מערכות פעילות (מבצעים) שיזם הרבי מליובאויטש, מנהיג חסידות חב"ד כדי לעודד קיומם של עשר מצוות מהתורה

נש"ק
ראשי תיבות של נרות שבת קודש, במסגרת עשרת המבצעים הרבי ביקש לפעול שכל אשה ובת יהודיה מגיל 3 ומעלה תדליק נרות שבת מדי ערב שבת וחג בזמן הדלקת הנרות.

ציטוטים

”ההורים נטעו בנו את ההתקשרות והתמסרות לרבי לקיים הוראותיו על הצד הטוב היותר.“