חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

צנע
במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.
מתוך: העלייה מעירק וההסתגלות בארץ
צנע (מדיניות הקיצוב)
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: התבגרותה של סבתא אביבה
צנע (מדיניות הקיצוב)
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע, ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: אורה רטמן מספרת על תקופת הצנע בארץ
צנע (מדיניות הקיצוב)
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע, ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: יומנו של צבר
צנע (מדיניות הקיצוב)
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: מסביב העולם (כמעט)
צנע - מדיניות הקיצוב
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה.
מתוך: העלייה מעיראק – זכרונות ילדות מיפו
צנע מדיניות הקיצוב
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע
מתוך: הילדות וההתבגרות של סבא עוזי
צנע- מדיניות הקיצוב
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.
מתוך: מילדות לבגרות
צנעא
צנעא (ערבית صنعاء - "צַנְעַאא'") היא בירת תימן והעיר הגדולה במדינה. העיר מהווה את אחד ממחוזות תימן המכונה "אמאנת אל-עאסימה" (أمانة العاصمة), והיא מחולקת לעשר יחידות שלטוניות משניות. העיר שוכנת במרכז מערב תימן. ויקיפדיה
מתוך: יונה והחטיפה – יונה והמבול
צנעא
צנעא היא בירת תימן והעיר הגדולה במדינה. והיא מחולקת לעשר יחידות שלטוניות משניות. העיר שוכנת במרכז מערב תימן, על רמה בגובה של כ-2,200 מטר מעל פני הים.
מתוך: דרך פתלתלה מתימן לארץ
צנעא
בירת תימן והעיר הגדולה במדינה. העיר מהווה את אחד ממחוזות תימן המכונה "אמאנת אל-עאסימה" והיא מחולקת לעשר יחידות שלטוניות משניות. העיר שוכנת במרכז מערב תימן, על רמה בגובה של כ-2,200 מטר מעל פני הים. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא אברהם מספר לעומר צדוק
צנעא
צנעא (ערבית صنعاء) היא בירת תימן והעיר הגדולה בה. העיר מחולקת לעשר יחידות שלטוניות משניות. כל תושבי העיר הם מוסלמים, ואוכלוסיית מרכז תימן היא באופן מסורתי שיעית-זיידית, אם כי בעיר חיים גם סונים-שאפעים. לפחות 100,000 מתושבי העיר שייכים לקבוצה חברתית המכונה "אל-אח'דאם" (الاخدام; יחיד "ח'אדם" خادم - "עבד"), או אפרו-ערבים. (ויקיפדיה)
מתוך: החלום שלי הוא שיהיה שלום – יונה חברוני
צנעא
צנעא היא בירתה של תימן והעיר הגדולה במדינה. העיר מהווה את אחד ממחוזות תימן והיא מחולקת בתורה לעשר יחידות שלטוניות משניות. העיר שוכנת במרכז מערב תימן.
מתוך: העלייה של ברכה שרעבי מצנעא