מאגר סיפורי מורשת

במשך כל השבוע העולים היו אוכלים לחם, ביצה קשה, שעועית ועוד… אך ביום השבת כולם אכלו ארוחת שבת גדולה. משפחתי נהגה לארח את האזור לארוחת שבת גדולה ושמחה. הכנו סוגים שונים של אוכל המתאים לשבת, למשל: חמין ועוד… לעתים, נסעתי עם משפחתי לבית דודתי, שגרה ברחובות ושם היינו אוכלים יחדיו את ארוחת השבת.

לאחר שלוש שנים קשות שגרנו באוהלים עברנו לגור בצריפים. גם בצריפים היו תנאים קשים מאוד: ביום היה חם מאוד ובלילה קר מאוד. כתוצאה מכך שלא היו תשתיות וכבישים, היינו לעתים מתעוררים בבוקר, כשכל האדמה מלאה בבוץ ולא היינו יכולים לזוז מהצריף שלנו. לאחר שלוש שנים עברנו לגור במבנים קטנים. ההרגשה הייתה הרבה יותר טובה, היה כמובן הרבה יותר נוח…

נהגתי לצאת לטיולים בארץ ולארגן מסיבות, וזכורה לי במיוחד מסיבה שארגנתי בעצמי ל-90 נשים. בנוסף אהבתי מאוד את חג הפורים וגם כבוגרת נהגתי להתחפש: אם לחיילת, או לגבר עם שפם וכד'.

בשנת 1961, כשהייתי בת 28, הכרתי את בעלי ניסים כששנינו ממתינים בתחנת האוטובוס. הוא ניגש לשבת לידי והתחלנו לדבר. כשהגעתי לתחנה שלי הוא ירד איתי וישר הלך לבקש את ידי מאבי.

 

אבי סירב, אך לאחר מכן, ניסים הציע לשלם כסף לאבי בתמורה לכך שייתן לו אותי כאישה. אבי הסכים להצעה וכך נישאתי לבעלי האהוב ניסים. החתונה נערכה בחצר ביתי. חברתי הטובה ביותר בישלה, הביאה מוזיקה ואני הייתי מאושרת מאוד.

בשנת 1964 ילדתי את עופר, בני הבכור. עופר סיים שלוש שנות שרות בצבא, למד באוניברסיטת בין-גוריון בבאר שבע, התחתן ולו שישה ילדים.

בשנת 1967 ילדתי את אליהו, שכיום הינו בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. אליהו התחתן ולו תשעה ילדים.

בשנת 1969 נולד אביחי, היה בצבא בצנחנים, למד במכללה, התחתן ולו שני בנים.

בשנת 1970 נולד בני הצעיר נחום. התחתן ולו תשעה ילדים. כיום הוא סופר.

הקשר הרב דורי, בית אור, קידרון

מובילת תכנית הקשר הרב דורי – אורנה דרום