מאגר סיפורי מורשת

שלום נולד ברומניה, עלה לארץ בשנת 1960, התחתן עם איה ונולד לו בן ושמו דוד. דוד התחנך עם השכלה אקדמאית, התחתן עם עירית בשנת 2006. נולדו להם שני ילדים שירה בת כמעט 11 ואיתי בן 5 וחצי, ההבדל ביניהם בדיוק 5 שנים.

לסבא שלום היו שתי סבתות מצד אימו, הסבתא שילדה שמה בלה והסבתא שאימצה זלוטה. בלה הסבתא שילדה וזלוטה הסבתא שאימצה, היו אחיות. הסבתא בלה מסרה את רוני, אמא של סבא שלום, בגלל שנשארה אלמנה עם שלושה ילדים ולא היה לה איך לפרנס את משפחתה. ולאחותה של הסבתא לא היו ילדים. ושתי האחיות בסופו של דבר, עלו לישראל וגרו באותו בית. סבא שלום, היה מבקר את הסבתות מצד אימו. והם חיו עד גיל 92.

כשהייתי נער צעיר, בני משפחתי רצו לעלות לישראל והשלטונות הקומוניסטים לא אפשרו ליהודים להתאחד עם משפחותיהם. הגעגוע היה תמיד. העלייה לישראל שכפי שציינו, התאפשרה רק בשנת 1960. בהמשך השנים, סבא התחנך יחד עם אחותו מישלין בישראל. לאחר סיום הלימודים, סבא התגייס לצבא. הוא שירת ביחידה קרבית והיה חובש קרבי. השתתף במלחמות ששת הימים, מלחמת יום כיפור, בפעולת קרמה ועוד. לאחר שחרורו מהצבא, סבא הכיר את סבתי ונישאו בשנת 1972, כמו זוג יונים. נולד להם בן ושמו דוד ובמקרה הוא גם אבא שלי וכעבור 5 שנים הצטרף תינוק קטן למשפחה ושמו איתי, שהוא אחי הקטן. אנו משפחה מלוכדת מאוד ואוהבים עד השמיים. ואנחנו חיים באושר ובאושר עד היום הזה.

ילדותו של סבי

בילדותי, הזיכרונות שנשארו לי מכניסתי לגן ילדים, שכולנו הלכנו עם תלבושת אחידה: סינר עם שרוולים וצוארון, הילדים היו נראים אותו הדבר.  בגמר תקופת הגן, הלכתי לכיתה א', ואז התלבושת היתה חובה, שזה כלל חליפה, חולצה לבנה ועניבה. זה ליווה אותי עד שעזבתי את בית הספר. בגיל 12, עליתי כנער לישראל עם הוריי ואחותי מישלן.

בתקופת הילדות שלי כמו לכל הילדים שנמצאים בבית הספר, שיחקנו כדורגל, כדור עף ומחניים. בחורף היינו מחליקים על הקרח וזורקים אחד על השני כדורי שלג ובונים איש שלג מצחיק.

לאחר שהגעתי לישראל, התחלתי ללמוד בבית ספר ולסיים את לימודיי. אז התגייסתי לצבא ונשלחתי לאחר סיום הטירונות. נשלחתי על ידי הצבא לקורס חובשים קרביים. לפני תום הקורס, קיבלתי המלצה להמשיך ולהדריך עוד שני מחזורים של קורס חובשים קרביים. בסיום ההדרכה שלי, שכמובן קיבלתי את ההמלצה בגאווה, חזרתי ליחידתי וקיבלתי את המרפאה החטיבתית ומשם המשכתי לעוד השתלמויות. עם הניסיון שרכשתי השתתפתי ברוב המלחמות, החל מששת הימים ושאר המלחמות, עד לשחרורי וכיום, אני שמח שאני יכול לספר לנכדי על העבר שלי עד כה.

המשפחה שלנו בחופשה בנצרת

שירה וסבא שלום

פמוטים מיוחדים שעוברים מדור לדור

הזוית האישית

שירה: אני הייתי רוצה לאחל לסבא וסבתא עד 120 שנה. בריאות אושר ושמחה באהבה ממני שירה.

שלום: ואני הייתי רוצה לאחל לנכדיי יושר, תבונה, אהבת חינם וכמובן בריאות ושלום בארצנו.

שלום סנדלמן תרם סיפור נוסף למאגר המורשת בשנת 2024, לקריאתו לחצו על הקישור: מרוסיה, לרומניה ואל ישראל